אתם פוסעים בסמטאות
כמו צללים
כמו עיניים.
פיסותיכם משתקפות בי.
שברי מילותיכם.
נזהרת לא להפצע -
מילים חדות וכואבות.
מצרפת אותן,
אחת-אחת,
ומשתדלת להשלים.
עשרים שנה חיכינו.
עוד מעט
ותהיו אחד.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] גמני לאהוב גמני מסרישי על מי נכתב השיר שאני לאהוב. :Q :) [ליצירה]
- [ליצירה] שלום לך לא בטוחה שהבנתי, אבל קראתי מתוך הפרשנות שהחתלתול נתן לזה (תודה על ההפניה). מתוך זה, אין לי ברירה אלא להזדהות. נעים להכיר. [ליצירה]
- [ליצירה] אני גם. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהב [ליצירה]
- [ליצירה] :] תודה לכל האוהבים:))) תגידו, הדברים שאני כותבת נהיו ממש לא מובנים בזמן האחרון? [ליצירה]
- [ליצירה] גמני. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן לא מובן. אני לא רוצה הסבר, רק לדבר אחד, ואולי בעזרתו אפענח את שאר השיר: מי נמעני השיר? אל מי את פונה? <ואם זה סוד כמוס אפשר במסרישי> יאיר, שגם כותב לא מובן בזמן האחרון. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה יאיר:] קודם כל, מסרישי בדרך. שאלתי כי חשוב לי לדעת אם כן. אם אני לא אדע - איך אני אוכל לשפר את המצב? :] אז שוב, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה אומר את אותו הדבר לעצמך כשאתה קורא אחרים פה? [ליצירה]
- [ליצירה] כרגיל, היית ונשארת אמן התמונות והאווירה. אוהבת לקרוא את השירים שלך:) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] "מניפולציות רגשיות – נעים מאוד! אני כותב, זאת המטרה שלי. לגרום לכם לצחוק, לבכות, להתרגש, להכניס לכם אגרוף בבטן, העיקר שלא תישארו אדישים, שתצטרכו לקרוא את הסיפור שוב, שתחשבו עליו כשאתם הולכים לישון." מניפולציה רגשית לא אמורה להרגיש לקורא כמו מניפולציה רגשית. "המטרה שלך ככותב", היא לכתוב את המניפולציה כך שאני לא ארגיש בזה. זאת הבעיה שלי. [ליצירה]
- [ליצירה] מילון - למרות שלא הבנתי כלום מ-ג', אתה באמת, באמת מוכשר. וגם מסרישי קטן להתנצלות... [ליצירה]
- [ליצירה] שיר *, אני לא מדברת על תועלת, או על לזכות בתהילת נצח. אני מדברת על ההזדמנות לקבל משוב בסיסי על המילים שלנו. סתם, לדעת שלרגע אחד מישהו קרא אותנו. גם אם הוא לא הפך עכשיו למעריץ נלהב. גם אם אחרי שלוש שהיות הוא כבר שכח. לדעת שלמישהו היה מספיק אכפת לרגע, בשביל להקדיש כמה שניות ולכתוב משהו. זה הכל. זה בכלל לא משנה מה המטרות של האתר (ואני מסכימה במאה אחוז עם איך שהגדרת את המצב כרגע). זה רצון בסיסי שקיים בלי קשר. אחרת - בשביל מה בכלל אנשים מפרסמים? הייתי יכולה להשאיר את הכל גנוז במחברת שלי לנצח, ולהראות רק למי שחשוב. (וככה באמת גם עשיתי בהתחלה...) יש סיבה לרצון הזה לפרסם, בכ"ז. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה שיר נפלא באמת, עם כמה ביטויים ששבו אותי, אבל מצטרפת לאורנה - אכן יש בלבול מסויים בגופים. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, מעולה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אויש. זה עדיין כואב כמו פעם. אולי אפילו יותר. וכל מי שחשב לרגע שאין אמת בסיפור הזה - יש ויש. והיא כואבת כל כך עד שהנשימה שלי נעצרת כל כמה משפטים ומאלצת אותי להפסיק לקרוא ולהחניק את ההזדהות שוב לפני שאני ממשיכה. הלוואי שהמציאות תוכיח לי שאני טועה. ואולי יש פה אגואיזם, אבל זה אגואיזם של שניים. מערכת של ניצול הדדי. וזה לא רע אם שני הצדדים רוצים בזה. "כי כזו את, חושקת דווקא בכוכבים ולא מסתפקת בירח". מדהים אותי כל פעם מחדש. [ליצירה]
- [ליצירה] בקרוב בע"ה האולי יהפוך לבטוח. רק אל תעלמי לי, טוב? [ליצירה]
תגובות