כיצד תחריש וליבי
זועק
אליך, אותך
ואתה-
מתעלם
ובדידות נוראה
ואין שמש ואין
יום ואין
לילה
ושקט ומנוחה
ואין
אושר
לא עוד
ושמחה
ורק עצב
שולט
והולך ומתפשט
הדממה הזו
משתקת
ושתיקתך,
מה היא
מרמזת?
ולא נותר לי
דבר.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] ליטל- זה יפה, כמה התקדמת, זה כתוב קצת אחרת, עדיין רווי במוטיבים שלך, זה מלוטש יותר, רגיש, נעים, נוגה-משהו.... יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, כ"כ יפה. והכותרת מצויינת! איזו ראיה, תשומת לב ורגישות. יפה ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] לא הייתי מסווגת כשירה, השורות הראשונות, מעוררות ציפיה ליצירה.... אבל אח"כ, נשאר הרושם של הוצאת רגשות, בלי מסגרת ותחימה. [ליצירה]
- [ליצירה] שנון וקליל, יפה ביותר! ברוכה הבאה לצל קורתינו, מצטרפת לברכות של שי (מיופה כוחי בוועדת קבלת הפנים :) [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי מוותרת על הבית השני, חוצמיזה- זה נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] מלודי- אני חולקת עלייך, שורות הסיום משאירות את הקורא, או לכל הפחות- השאירו אותי, עם הרשה של- שלוש נקודות, של תחושה עמומה של הרגש שהיה אמור להתעורר. בעיני הן במקומם ולבעדיהן היצירה תהיה חסרה משהו... [ליצירה]
- [ליצירה] שי יקירי, זה יפה מאוד, הדימוי בבית הראשון, ההתפתחות בשיר, יפה מאוד! הייתי אולי עושה רווח בין השורה הראשונה לשאר השיר, כי היא-היא משמעות כל היצירה, אליה חוזרים והיא הפספוס שמובא כבר בהתחלה אבל מושך את הקורא לקרוא הלאה, למה מאוחר מדי, ומה היה קורה אילו.... יפה מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי מסווגת זאת תחת כותרת שאינה "שירה". נראה כ"הרהור" או "מכתב" הקטיעה של השורות, לשורות קצרות לא משנה, לעניות דעתי, את התוכן ולא מהווה צורה ומסגרת שעונים לשם "שירה", אלא יצירה אישית, על רגש/מחשבה שיש לתת לה ביטוי תחת סיווג שונה [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים, נוגע, עצוב, נעים, מעורר הזדהות- כל כך הרבה תחושות התעוררו בי למקרא שיר זה! שי- זה נפלא! [ליצירה]
תגובות