נדמה שאתה לי כחבל הצלה (בחזרה) למציאות
אחרי שהוא זרקני לחושך ובדידות
ופתאום מאמינה כי להיום- יהיה מחר
ולא רואה עוד בעתיד רק את העבר
יודעת כי שמש תפציע ותעיר לי האור
ואולי (?) טוב יותר, יעשה אם לא יחזור...
[ליצירה]
שי-
א. וכל כך למה?
ב. כנראה שלא תמיד אני כותבת על/את מה שעובר עליי באופן אישי, וזה כל היופי בליצור-לא? ליצור מציאות אחרת, שונה ולא תמיד לנסח את חיי היום-יום.
ג. דווקא בשיר הזה יש שינוי מבחינתי, הפעם הוא בא ממקום מחובר יותר, מאותו צד לא מלב שעומד מנגד, אלא מלבבות מחוברים שהפכו אחד...
ד. מקווה שאין כאן נימת אכזבה,
איה :)
תגובות