שימי ראשך על כתפי,
אלטף
שערך עד ילבין.
הניחי ידך הענוגה בכפי,
לא ארפה
גם אם תתחספס ותזקין.
אספור כל שחר שיפציע
ביננו
אנצרו בליבי עת יחשיך.
ואדע כי האושר הצף
בליבנו
לא זמני הוא ועוד יאריך.
[ליצירה]
זה כ"כ יפה ועצוב, נוגע, כואב ורגיש...
אין עליך- רסיס, פשוט אין.
אגב, ברוח זו- יצא סרט - שמש צלולה ביום בהיר (או שלא זה השם, לא זוכרת, זה עם ג'ים קרי וקייט וינסלט, והיצירה הזו הזכירה לי את הסרט...)
[ליצירה]
מצויין!
משהו בשלושת השורות הראשונות הפריע לי, גם בקריאה שניה, לא מצליחה להגדיר מה בדיוק, הפתיחה קצת... לא בטוחה מה לכתוב- בומבסתית, יומרנית או סתם לא באה לי טוב אבל היצירה הזו מצויינת, פשוט נפלאה ומופלאה.
בכתיבה, במקצב, בצורה, ובתוכן.
נפלא!!!
[ליצירה]
אהבתי את השינוי בפיסוק, גם את החזרה על השורות.
המילה האחרונה, על אף שאני מבינה את המשמעות שהיא מנסה להכניס, לא מתאימה בעיני, השיר יפה גם בלעדיה................
שנה טובה :)
[ליצירה]
לא רואה כאן נאיביות ו/או אשליה, היצירה נכתבה ממקום של אושר, נאיבי ככל שזה יישמע...
באופן מוזר, עצוב אולי, שמחה מהווה דשן פחות טוב ליצירות, אם כי ייתכן שזה רק אצלי, וחבל.
תגובות