או קיי, אנשים יקרים,
נוכח השאלות הבלתי פוסקות במעטפה הצהובה וגם כאן, מתחת ליצירה, הריני להשיב:
א. ב"ה הכל בסדר איתי. תודה- תודה לאל.
ב. לא, עדיין לא מצאתי בן זוג.
ג. הכוונה ב"מצאתי", לפחות כרגע, מבחינתי, היא מציאת העובדה הנ"ל כמשהו שחשוב לבחון בבדיקת מערכות יחסים.
תאמרו "הן פשוטים הדברים וגלויים לכל"
אומר "כנראה שהייתי טיפשה אף יותר משהנני".
למעשה, הדברים נכתבו מתוך התייחסות לנושאי הגאווה מול הענווה...
עכשיו אפשר לנסות ולקרוא שוב.
באשר אלי- מקוה למצוא אותו בקרוב... מאושר כבן מלך.
תודה על העניין בשלומי ועל התגובות.
סו.
[ליצירה]
אנשים
לא רק שהקשקוש הנ"ל לא ראוי להקרא שירה. הוא פשוט לא ראוי.
ירושלמי- השירים שלך זו פרובוקציה! (יססס- השתמשתי עם מקף וסימן קריאה!)
תעשו לי טובה, אנשים, פשוט לא להגיב.
לא להגיב.
יהיה קשה (תמיד זה קשה לראות טימטום ועיוורון )- אבל לדברים מטופשים מתייחסים כמו אל דברים מטופשים.
לא מגיבים.
סוערה, שמבטיחה לעצמה- לחדול מלהתייחס לגחמות מטופשות של איש שחי במאה הקודמת כי אין לו ערכים יותר נאצלים לייצג. די.
[ליצירה]
אמממ...
אז מה, קשה לנו להבין אינטימיות ללא אוריינטציה מינית?
כנראה שכן, אבל זה ב א מ ת מה שהיה שם.
תצטרכי להאמין לי- הייתי שם.
ןלעניין רוח ההלכה- הבית היה פתוח לרווחה לרחוב הסואן.
והוא, עם הדתיות הכמעט פאנאטית של חוזרים בתשובה מחד, והזרימה הטבעית, האנושית שלו- מאידך, תמרן יפה מאוד בין השניים.
שוב, תצטרכי להאמין לי (וגם קצת לסמוך עלי- בתקופה הזאת הייתי אורותיסטית שרק סיימה את המכללה וכל ענייני הלכות יחוד היו שגורות על פיה. מילא עכשיו, כשאני פושטאקית ממש)
ו... קצת לא נעים לי- אני לא מוצאת את ההערה האחרונה שלך כל כך לעניין (וקצת קצת פוגעת) - אם כל כך בער לך להבין מה קרה שם באמת- יכולת לשלוח מסרישי.
סוערה היא חגית.
[ליצירה]
אהבתי
מאוד אתגר קרתי- וזה לא רע בכלל.
רק שאתגר מאופיין יותר בכתיבה ללא מסרים (ממזי? משמעות לכל מילה? כנראה שזה אתגר גדול עלי לקרוא אותו...) וזה... לא יודעת. יותר טוב כזה.
סוערה.
[ליצירה]
:)
היי שחף (ברח לי מקודם)
לרגע נבהלתי, בחיי, אמרתי לעצמי "הו, הנה עלו על הגניבות הספרותיות שלך, סו. הגיע הזמן לשנות זהות..."
ואז ראיתי שעל התיסכוך דיברת.
זה בסדר.
איש איש ותסבוכיו שלו. ויש כאלה שחולקים כמה תסבוכים...
תגובות