[ליצירה]
למה אני תמיד אחרי כולם?!
יופי-טופי! ממש אהבתי.
יש יופי, מין צדק עלילתי, בכך שההתרסה הכי חזקה כלפי העולם שהיתה לשירלי, נמוגה מעצמה כשפגשה את אבירם.
חומות צריך לפעמים לשבור, לכבוש בסערה או להמיס. אבל לפעמים, החומת הן חד-כיווניות. גש מהכיוון הנכון, "והתבוננת על מקומו ואיננו".
[ליצירה]
צליחה גיברת כישרונית
זה לא חכמה להגיד שאת יכולה גם בלי סופים טובים-סטורי אוף יור לייף וכו...משו עדיין נשאר אופטימי. אני אומרת, תנסי פעם סוף פיכסי ממש. לכולם. כל הגיבורים טובעים בדלי הגלידה הנוזלית ולא שבים עוד.
זה משחרר, כמעט כמו בכי....
אוהבת אותך אחותי.זו האופטימיות הכי יציבה שאני מכירה...
[ליצירה]
וואו
חודשים רבים מספור לא נכנסתי לאתר..והפעם הדהמת אותי.
אין לי הרבה מה להגיד חוץ מזה שאני שמחה ששום דבר לא השתנה..היית ותהיי השווה בנשים ,בלי קשר לשום חורים...(ולא ארחיב עוד את הדיבור)
אוהבת אותך המון ממש....
[ליצירה]
וואו
מזמן לא נתקלתי במשהו משובח וחף מכל פלצנות. לענ"ד עניין הכיסא בסוף נראה כאילו מאולץ, כי רק לבעל כיסא "מותר" להתייחס ככה לסיטואציה הזו. אולי זה נכון בעצם. בכולופן, אתה מוכשר בטרוף