אני כמו
אמבה
בתהליך
פיצול
שלא נגמר
עד שלרגע
אני
שלם
שוב
מתחלקת
לשניים
מאורה
-
פתאום נאלמתי דום...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יקירה, עם מילים חוצבות כאלה, יש לך קו ישיר לכסא הכבוד... [ליצירה]
- [ליצירה] ** וואו זר, מאיפה הציטוט הזה? [ליצירה]
- [ליצירה] אויש. ציער אותי ממש, בין אם נכתב בגוף ראשון ובין אם לאו...מכירה גם מקרוב כמה כאלה (גברים ואפילו נשים למרבה הצער...) שזה המקום אליו הם בורחים...:-( [ליצירה]
- [ליצירה] מיגה הוצאת לי את המילים מהפה. וסוערה שלי: את חייבת לי חבילת טישו. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו איך איך אתה כותב אותנו ככה...מפליא לדייק בבני אנוש ומפליא להשתמש במילים הסוררות עד שייכנעו לרצונך. אני מצטרפת לכניעתן, אם כי לא בטוחה שהבנתי אל נכון [ליצירה]
- [ליצירה] כבר הרבה זמן שאני "קוראת" אותך, ובכל פעם נמנעת מלהגיב...אבל מה אוכל לומר הפעם, והלוא כל מילה חזקה יותר מכפי כל מה שאוכל אי פעם לומר... בטוחה שההיא שם למעלה מחייך מרוב נחת.. [ליצירה]
- [ליצירה] מממ... ילד, לענ"ד בכלל לא מדובר ב"זמן חופשי" לעצמך. יש תמיד אנשים שזקוקים ליותר מרחב או פחות, וכל זמן שמתאמים בין המרחב הנדרש לקירבה הנדרשת לכל אחד- זה עובד טוב. רק שבנקודות מסויימות זה לא שאתה צריך חופש לעצמך, אלא יותר חופש ממנה, מהילדים, ואז זה לא נגמר כי תמיד חוזרים ל"מסגרת" ומיד רוצים שוב לברוח ממנה.. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ'. חזק וכ"כ מוכר [ליצירה]
- [ליצירה] מביט הפתעתני... ממתי אנחנו אחראים לחזרה בתשובה של ההמונים פה? אני מצדיעה לאומץ שלו, כחלק מתהליך זיהוי הריקנות והכאב שמוליך אנשים לצ'וטט ככה. אם יכולה לבוא גאולה כלשהיא מהמקום העצוב הזה, זה דווקא ע"י החשיפה לרבים ותחושת הצער ההלם או הכאב שזה גורם לאחרים לפעמים יכולה לתת פרופורציה נכונה, כי כשנמצאים בתוך מקום קשה ורחוק (בעולם הוירטואלי או מחוצה לו) מאבדים אותה .. אני מעריכה את האומץ לפרסם את זה דווקא כאן, כי בכל מקום אחר זה היה מתקבל בהנהון סלחני מקסימום ופה, דווקא פה, זה מקבל את ההד הנכון לענ"ד וליבי איתך בן. אני אמנם לא יודעת אם אני נמצאת בדיוק באותם מקומות, אבל כמו שכתבתי ב"קירבה-הגירסה המלאה" לעולם הוירטואלי יש יכולת ללחוץ לנו על הרבה כפתורים בעיתיים... [ליצירה]
- [ליצירה] * מממ...אני לא מכירה אותך אבל זה ממש שונה בתוכן מהיצירות האחרות. רק הקצב החתוך הזה נשאר אותו דבר [ליצירה]
תגובות