ומכל זה תקומי
ותהיי פלא
הנה אני. קומה
אחר קומה
בסתר ובגאווה
אבנה אותך
ואצור ואעשה
אלוש לאחד
מכל החלקים. אאפה.
על אש קטנה ימים על ימים
ואז תצוצי
כמו ממראת-ים
ונלך בסימטת הנגב על מקל רחב
את תקומי וגם תהיי.
אני יודע.
יהי זה פלא.
ויהי.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא הצלחתי לחבר את כל הרעיונות לכדי הבנה שלימה של מה בדיוק קרה כאן. אבל זה מצוין. את כותבת (כאן ובסיפורים אחרים) מנקודת מבט מעניינת מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] זה בערך מה שאני אמרתי כשקראתי את זה, אמנם ששאלתי בעברית. וואט? [ליצירה]
- [ליצירה] דוקא אהבתי יותר את הבית הראשון אני חושב שאפשר להעמיד את עונתית וחולפת לעומת חד פעמית. כי חד פעמיותה, היא הדבר שבו היא תיזכר ועל כן תישאר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד נהניתי לקרוא [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים משפטי הסיום שלך משאירים אותי פעור פה. לגמרי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לוקח מכאן כמה שורות למשל, הָעָם מְבַקְּשִׁים בַּקָּשָׁה שֶׁאִשָּׁה מְבַקֶּשֶׁת: גֶּבֶר וגם את, גָּלְיָת אֶחָד , מַכָּה אַחַת וְאֵין מַכָּה שְׁנִיָּה. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] אני עם היפ נוטי. התמונה הזו מנצחת בקומפוזיציה שלה(והכתום הרפסודי.) (כמה חבל שצבע העץ מיטשטש בצבע החול) (אולי זוית נמוכה יותר היתה מניחה את המדרגות בתוך הים?) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה כיף לגלגל את מילות השיר על הלשון [ליצירה]
תגובות