ומכל זה תקומי
ותהיי פלא
הנה אני. קומה
אחר קומה
בסתר ובגאווה
אבנה אותך
ואצור ואעשה
אלוש לאחד
מכל החלקים. אאפה.
על אש קטנה ימים על ימים
ואז תצוצי
כמו ממראת-ים
ונלך בסימטת הנגב על מקל רחב
את תקומי וגם תהיי.
אני יודע.
יהי זה פלא.
ויהי.
[ליצירה]
תודה מתוקות.
שרה, הערוגה שלך לא מעודכנת, אצלינו אומרים להתראות לילדים ולילדות והולכים בעקבות הכוכב, ובסוף, בעת הזיקוקים הוא אפילו (אוי)נופל. (אבל עדיין הולכים אחריו)
ועוד מילה, מה שמשך אותי בשיר של אלג'יר זו הפניה הזו לאנשים האנונימיים בעולם, בראש השיר,
הביאו ,
יש בזה הרבה בטחון שכך יהיה, אני חושב. רציתי גם להתחיל כך שיר, אך מה שיצא זה הבאתי (אז הביאו, טוב?)
[ליצירה]
העדפתי גירסא קצת שונה.
אבל הנה הגירסא המקורית שעליה הגיבו כל אלה שמעליי. (תודה על התגובות...)
אדלג את המרחק
עד אליך
אליך לשלוח יד
אתה
הקורא,
יושב בבית, במסעדה
פניך למסך, בצד שולחן כתיבה
אחמיר מבטי
אומר בקול המון טון
ובאצבע מתלווה
לך לך לְסֶפֶר מארץ מולדתך
שב, תלמד תורה
*
זו שירה
תגובות