[ליצירה]
אנחנו כל כך רגילים להזדהות עם רבקה ויעקב, שזווית ההסתכלות של אמון של אב בבנו, בלי הרקע שלנו, היא מעניינת. יפה. אהבתי את המעבר מההתחלה הצינית ל"אני מבטיח לצפות".
סחה היפי.
[ליצירה]
מאוד מצאה חן בעיני הבחירה בנקודת הראות של יצחק ולשון הציווי בגוף ראשון- לפי דעתי היא בונה את השיר באופן מרתק עם בניית המתח , כמו גם העובדה שאתה חף מה"מחויבות" השגרתית לנקודת ההשקפה של חז"ל, ומציג את הלבטים האנושיים אשר לעתים נגזלים מאבותינו בניסיון לחלק את המציאות ההיסטורית לטובים ורעים... נהניתי.
[ליצירה]
אחיך לא ישיב לך אותן
חבל שתשובות אי אפשר למצוא אצל אף אחד,
כלומר,
אף אחד לא רוצה להמציא אותן,
למרות שרואה כי צריך,
חבל,
יכול היה להיות יותר פשוט,
אולי.
[ליצירה]
הסוף מעולה!
אהבתי מאד את המשחק פעלים-אברים (שאין לי שם ספרותי מעמיק לתת לו). גם השילוב של "מנגינה" בשיר, כרקע לתחושות עהולות דיבר אלי.
בקיצור - אהבתי, ואם הייתי נתון באותה סיטואציה אזי הייתי גם מזדהה.
רק טוב,
היפ.
[ליצירה]
למה?!!
איך שני מתחנן לפעמים לתחושה הזו!
למה לעצור אותה? למה להילחם בה?
אם רק ייקוו דמעות בעייני, יעלה חיוך בדמיוני על פני, כי זכיתי לבטא רגשותי, ולהרגישן על לחיי.
אשרייך שזכית...
שיר נפלא!
רק טוב, ורק דמעות של אושר,
היפ.
[ליצירה]
רעיון
תהילך ההתכנסות בהתחלה דיבר אלי,
אבל שתי השורות "אין עוד.." ו"הפסימי.." קלקלו.
הן מנוסחות בצורה לא מתאימה לשיר (הזה).
ההמשך כבר משתפר חזר.
כדאי לנסות לנסח מחדש את החלק השני של השיר, כך שהוא יתחבר יותר טוב אל החלק הראשון, ולא תהיה כזו אבחנה בניהם.
סה"כ הרעין דיבר אלי, שיר יפה.
[ליצירה]
שיר יפה, כתוב טוב.
שתי הערות:
א. "גיברת" - בלי ה-י' (גברת).
ב. "זה מסוכן לך שמה" - נשמע רע, ונראה לי שגם לא נכון. שווה לשפץ.
התחברתי לדימויים,
היפ.