ביטאת יפה את התהייה
אילו שאלת אותי, הייתי עונה
כשזה האדם המתאים אפשר ליפול לתוכו, בלי סימני שאלה, להיות שלו וכלום לא נפגע.
לפעמים זה הכיף, להתמסר, להתמזג, לא 24 שעות ביממה, אבל בחלק מהם בוודאי,
כשזה האדם הראוי
רק עונג יצמח מזה
[ליצירה]
יפה
ביטאת יפה את התהייה
אילו שאלת אותי, הייתי עונה
כשזה האדם המתאים אפשר ליפול לתוכו, בלי סימני שאלה, להיות שלו וכלום לא נפגע.
לפעמים זה הכיף, להתמסר, להתמזג, לא 24 שעות ביממה, אבל בחלק מהם בוודאי,
כשזה האדם הראוי
רק עונג יצמח מזה
[ליצירה]
אויש ילדוניש...
בלי להכנס להתחבטויות האישיות שלך-
אני חושבת שהיטבת לתאר את הפשטות שבהמשכות לעצבות.
כתוב מצויין.
אם ארצה להבין מה זה "נח לו לאדם למשוך עצמו למרה שחורה"- אקרא פה שוב.
ועל זה נאמר, הכל נשאר במשפחה (התכוונתי לכישרון, לא להרים גבות)
סו.
[ליצירה]
אבל,
חגיגה, זה בדיוק הרעיון!
זה לא ממש סיפור עכשיו, זה מעין "תסריט" כך שמה שהגיבור אומר זה לא 'הערות' אלא הוא ממש מדבר.
וצריך לקרוא את חלקים א-ב (בעיקר את התגובות) בשביל להבין מה הלך פה.
=)
סוערה.
[ליצירה]
אמממ...
גם בינתי- המוגבלת כנראה- לא קלטה את הדקויות.
גם לא את העבויות.
כלום למעשה.
ולמי ששאל- הייקו זה סוג של שיר, קצר מאוד, בעל שלוש שורות כמדומני וכמות מדוייקת של מילים והבהרות.
מקור העניין- ביפאן.
מה יש? רק מיצובישי אנחנו לוקחים משם?
[ליצירה]
הגהה דחופה על היצירה הזאת (שאישרתי רק כי ככה מקובל עפ"י חוקי מנהל האתר ואני רק באת כוחו).
א. זה "כבה" ולא נכבה.
ב. שימי לב למסרישי בדבר הצפת יצירות.
ג. כתיב מלא מדי.
ושוב חזרנו לעניין ההגהה..
תגובות