[ליצירה]
איזה כתיבה יפה...
מאוד ציורי - ממש מצליחה לראות את ההתרחשות מולי!
איזו לשון מיוחדת כמעט כל שורה זרקה אותי אל רעיונות תנכיים...
והסיום כ"כ חזק וכ"כ תופס דווקא בגלל שהוא סותר את כל מה שאנו רגילים לחשוב (אפילו מעט מן האור...)
מה אני מנסה לכתוב? שאהבתי את היצירה, שזה מקסים אפילו ואולי בגלל הרעיון הקשה...
[ליצירה]
יפה, יפה, יפה!
זה הזיז בי משהו. כמעט גרם לי לבכות מרוב שזה אמיתי. הלוואי שנזכה לעמוד לפניו כמו שצריך. זו הרגשה נפלאה, שלא זוכים לה הרבה פעמים. מדובר בשיר על עמידה, אבל זה מתקשר לי אוטומטית גם עם תפילה. תפילה כזו שעברתי פעם, חזקה, חודרת ומטלטלת, הכתיבה לי את השיר "כדור אש בוער".
תודה רבה רבה לך.
[ליצירה]
מזכיר לי את הסיפור Time Cat, על ילד שיש לו חתול והוא מגלה שהחתול יכול להעביר אותו ל9 מקומות שונים בזמנים שונים. הם עוברים במצריים העתיקה, רומא, יפן ועוד.
[ליצירה]
בס"ד
איזה יופי, איזה כישרון. זה ממש אמיתי. זה עושה הרגשה כאילו האשה באמת נמצאת שם ומסתכלת עליך. עוד רגע היא גם מתחילה לדבר. אני מסתכל ומסתכל ומנסה להבין מה היא אומרת...
[ליצירה]
תרדמה
נפלה עליי, ואראה בחלומי והנה צורה אשר אין לה חומר. ואבהל למראה הדבר הזה, ואבוא עד הנה.
וארא אדם ארצי, וראשו מגיע השמימה, ואשתומם...
ועוד תדהמתי בפי ואקרא את שירו המומלץ ואת מיליו המפולשות אשר נקראות מכל מקום,
ואחל לדבר שטויות... P:
[ליצירה]
אוי, זה ממש לא יפה. אז לרב דמשיץ סולחים כי הוא מרתק. זה לא הופך את זה לבסדר. או לפי הפרק הנוכחי, זה שכולם סולחים לו על זה לא הופך את זה למוסרי...
איפה רדף השיג? מעניין לראות איף הוא יגיב על הפרק הזה.
[ליצירה]
באמת יש נבל בגודל כזה? היא צריכה להיות אקרובטית כדי לנגן עליו.
ומה עניין הפרובוקציה? האם זוהי ביקורת על נגנית שלא שומרות על צניעותן בנסיון "לקנות" את הקהל או השופטים?
האם זוהי ביקורת על הקהל והשופטים שגרמו לנגנית לנהוג ככה בכך שהעדיפו את הפרובוקטיביות תמיד?
או שזה סתם בשביל לעצבן כמה דוסים בצורה?
נו, שיהיה.
ועכשיו לציור:::::::::)
ניכר בה שהיא יושבת רק בשביל הצילום. נגנית היתה מסתכלת במיתרים, ומנגני נבל למיטב ידיעתי יושבים בד"כ בפישוק (אם כבר פרובוקציה...) מה שדרך אגב מונע מהם ללבוש חצאית קצרה, כך שהיא אפילו לא לבושה כדי לנגן... טוב, אולי עם חצאית רחבה כזאת זה עוד מסתדר איכשהו.
בכל אופן, בהנחה שהיא בכלל לא מנגנת, הכותרת קצת לא מתאימה לדעתי...
[ליצירה]
לוגן, זו אולי פסיכולוגיה, אבל בגרוש...
אבל נראה לי שלכל אחד לפעמים קורה שנראה לו שכל העולם נגדו פתאום, ואז מה שהכי רוצים זה באמת להרוס את הכל.
ולדעתי כל אדם חושב רק על עצמו. הגדולה היא לא לבטל את עצמך, אלא לעלות לרמת עצמיות גבוהה יותר, ולכלול כמה שיותר בתוך ה"עצמי" הזה.