שם בדוי שלום לך!
אני אוהב את יצירתך זו מורגש הרצון שלך להתקדם בשטח זה!
נסה גם צבעים אחרים הכוונה לסוג של צבעים אחר!
היצירה מקסימה כשלעצמה!
תודה לך:
חיים
רק עבור סתיו לשם!
כמה תגובתך הייתה נכונה זה סיגנון הנקרא בשם:
נאיבי והוא מאד פופולרי וידוע הביצוע כאן מושלם
טכניקה מלאה ויסודית ציור מעולה.
תודה כי שוב נהנתי מהיצירה:
חיים
[ליצירה]
שנאה?
בס"ד
הייתי ילד כשרבין נרצח. על האווירה שהיתה בארץ לפני הרצח שמעתי מאנשים אחרים. אם השמאל היום מכפיש את הציבור הדתי לאומי ללא הרף ומנכס לעצמו את האבל על רבין, ראוי שמישהו יזכיר להם איך הם התנהגו אליו לפני הרצח.
כמדומני שזאת היתה הכונה בשיר הזה.
[ליצירה]
השיר חזק, יפה וכל כך נכון.
אנחנו משום מה לא רואים. ה'סיוע' האמריקאי מהווה פחות מחמישה אחוזים מתקציב המדינה, ואנחנו משלמים עליו ביוקר.
אנחנו גם לא מקבלים כסף - רק קופונים לקניית נשק אמריקאי במחירים מופקעים.
ועוד דורשים מאיתנו לסגת מארצינו, להכנע לדרישות בלתי מוסריות של הפלטינים ולממן טרור (לפחות עד עליית החמאס לשלטון)
וגם פוגעים בכל עסקה של מכירת נשק ישראלי בעולם.
ארה"ב משפדת אותנו לקרקע כדי שלא נהיה עצמאיים.
יום יבוא והיא תיפול ותתמוסס "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד'.
[ליצירה]
בס"ד
אכן יצירה למופת. החריזה טובה, הלשון יפה. הבעיה היא שזו נראית כמו שירה בסגנון ישן, היום הרוב זורקים את החרוז ככלי אין חפץ בו. לא שאני נגד חריזה, להיפך. אני מאוד אוהב חריזה. אבל בדרך כלל השירה מהסוג הזה, שמוכיחה אותנו על פשעים שלא ביצענו, מושרת בסגנון המודרני. ליתר דיוק - הפוסט מודרני. פוסט ציונות ופוסט מודרניזם הולכים יחד.
בכל אופן, כשכוחות צה"ל הגנו על עם ישראל מפני המוני צבאות ערב וזכו גם לשחרר שטחים של ארץ אבותינו, קרה שתושבי הכפרים ברחו מרוב פחד לארצות ערב. אז די לשקר - לא גירשנו אף אחד.
[ליצירה]
מומלץ מאוד!
לשחק עם מילים תמיד אפשר. הברקות ושנינויות, הכל.
אבל כזה סיפור, זה משהו נדיר... (אבל מצוי בדף היוצר של הכותבת)
עצבן אותי היחס של ירון:"בשביל זה היא פה."
[ליצירה]
תגובות