[ליצירה]
ערוגה- חלק בלתי נפרד מהתמונה זה השם שלה.
כל הרעיון זה שאם היא היתה קוראת לזה סלון זה היה סלון. אבל היא החליטה לקרוא לזה 'בית כנסת' וזה חלק מהייחוד של היצירה. זה מוסיף לה משהו.
קחי לדוגמא את הסידרה של סתיו- היא יכלה לקרוא לה 'משפך', 'ברז של אמבטיה', וכל שאר הדברים שמצולמים, אבל בשם שהיא נתנה לזה היא בעצם הכפילה את הערך של היצירה.
אותו דבר כאן.
[ליצירה]
וואו!
הקומפוזיציה של זה נותנת נקודת מבט מעניינת ממש.
כשראיתי את זה היתה לי הרגשה של החול בידיים ממש...
הדבר שהכי נתן לי הרגשה של עומק בתמונה זה הרגליים למעלה.
רק דבר אחד- לא כ"כ הבנתי את השם, למרות ההסבר שנתת.
[ליצירה]
די אני לא יכולה. את פשוט כותבת כל כך זורם. כל כך כיף לקרוא את מה שאת כותבת. כנראה שאת לא רק מצלמת טוב (כן, אני יודעת שאת עוד 'ירוקה' ובכל זאת). את גם כותבת טוב.
[ליצירה]
טוב, סליחה לא התכוונתי לעצבן אותך...
כמעט מושלמת כי המסמר ליד העין של שי, אפילו אם הוא מכוון, קצת הורס לי את השילוב של הכל ביחד, הוא פשוט קצת מיותר שם, לא חסר שם משהו שיישבור את התמונה.
אני אישית חושבת שתמונות מושלמות מידי זה משעמם ולא אמין, ככה שאת לא צריכה לקחת את זה יותר מדי קשה.
[ליצירה]
וואו היא נראית כל כך.. (מפוחדת? חוששת מפני מה?)
מקסים. מזכיר לי חברת ילדות שלי. גם לה היתה לעיתים אותה הבעה.
באמת חסר קצת פוקוס אבל אני מתשדלת להתעלם מזה. חבל לי לוותר על כזאת תמונה.
מחול, בהערכה...