ברגע הראשון הרגשתי תמימות,
מבט נוסף בתמונה, גרם לי לחשוב שיש כאן יד זרה,
לא הרגשתי שילד יכול לתקוע את הכף כל כך חזק,
עמוק ישר.
אז עם מה נשארתי?
מחשבות. (גם משו, לא?)
מיוחד (בצורה הטובה של המילה :))
אני הסתכלתי דווקא על זה שהרקע מטושטש והכף חדה. כאילו, כשאתה ילד העולם שבחוץ נראה הרבה פחות חשוב לעומת העיסוקים היומיומיים שלך שנראיים לך כמו כל העולם.
מקסים.
אני הסתכלתי דווקא על הניגוד בין החול לכף - מבחינת החומר.
חול - זז חי תמיד היה...
כף - פלסטית, מדוייקת, סימטרית, המצאה חדשה שלא מתכלה....תקועה...
ממש אהבתי!
מדהים!
אהבתי את הפוקוס המעולה, החול מקדימה חד ומאחור מטושטש. [זה כאילו הילדות כבר מטושטשת, אבל הנה בצבוץ של ילדות עולה ונעשה שוב חד].
והסימטריות מעולה.
לאהודות.
[ליצירה]
ברגע הראשון הרגשתי תמימות,
מבט נוסף בתמונה, גרם לי לחשוב שיש כאן יד זרה,
לא הרגשתי שילד יכול לתקוע את הכף כל כך חזק,
עמוק ישר.
אז עם מה נשארתי?
מחשבות. (גם משו, לא?)
[ליצירה]
מיוחד (בצורה הטובה של המילה :))
אני הסתכלתי דווקא על זה שהרקע מטושטש והכף חדה. כאילו, כשאתה ילד העולם שבחוץ נראה הרבה פחות חשוב לעומת העיסוקים היומיומיים שלך שנראיים לך כמו כל העולם.
מקסים.
[ליצירה]
אני הסתכלתי דווקא על הניגוד בין החול לכף - מבחינת החומר.
חול - זז חי תמיד היה...
כף - פלסטית, מדוייקת, סימטרית, המצאה חדשה שלא מתכלה....תקועה...
ממש אהבתי!
[ליצירה]
נביש- אני איתך במחאה.רק תגיד יום ושעה ואגיע לכבול עצמי בשרשראות ברזל לכל קרוואן! אתהלך עם לפידים ברחובות! אחסום כבישים! מה דעתך על כתום כצבע למאבק שלנו? יש לי הרגשה שזה יתפוס חזק..
[ליצירה]
הדס, זו אכן אנפה. יכול להיות שלא זיהית פשוט כי היא מכווצת ומכורבלת מקור. בד"כ הן זקופות קומה וארוכות צוואר (אם תרצי, אשלח לך תמונה. עשיתי לה בוק שלם...).
אה, וזה צולם על חוף הים כמובן.
[ליצירה]
יחסי שינאה-אהבה, זו בדיוק כוונתי. מצד אחד, האדם פוגם בנוף- מציב עמודי חשמל באמצע ההרים, מתערב. מצד שני, אותם עמודים משתלבים נהדר ויוצרים יופי של קומפוזיציה (בעיניי). אנחנו הבוחרים איך להתבונן, ואולי גם בוחרים באיזו צורה להתערב לו למדבר, בשקט הנהדר הזה שלו.
תגובות