זה מצחיק - אני מתבוננת בכל המצבים שאתה מתאר מנקודת המבט הנשית, וקריאת הדברים מן הזוית שנכתבו לא עוזרת לי בכלל לחוש אהדה. כנראה שבאמת "נשים מנוגה וגברים ממאדים"...
[ליצירה]
זה מצחיק - אני מתבוננת בכל המצבים שאתה מתאר מנקודת המבט הנשית, וקריאת הדברים מן הזוית שנכתבו לא עוזרת לי בכלל לחוש אהדה. כנראה שבאמת "נשים מנוגה וגברים ממאדים"...
[ליצירה]
נשמע לי מוכר
הבחור הזה...
אני מסכים עם צחית
השיר יפה,עדין,אפשר לדמיין אותו בקלות בתור סצנה מסרט ולהזדהות עם הדמות הרגישה הזאת,מתי שהוא זה קרה גם לי ואני מתגעגע לרגעים שזה עוד יקרה
אני חושב שאתה כותב מצוין
[ליצירה]
שלומית
תעשי קפה כפרה
ותביאי מאפרה בבקשה
בואי רגע,נו בואי רגע
יש לך מצית?,אני אוהב אותך מוארת
בואי ,נו אני רוצה לתת לך טיפ
מה את קופצת?,סך הכל לטיפה
שניים סוכר אה?,אל תשכחי לערבב
[ליצירה]
נראה לי שיש צורך בהתמקדות בשיר
כלומר הבית הראשון מקורי וקריאתו קולחת
ונראה שבבתים האחרים חלה מעט ירידה
כלומר בכל אחד מהם יש משפט או שתיים "חזקים" המתפקדים כמעין "תרוץ" כמעט משכנע לקיום הבית אך המילים הסובבים אותם משכנעים פחות ויותר בנאליים.
סך הכל הרעיון הכולל של השיר נחמד
[ליצירה]
אני אוהב מאוד את השיר
הרבה זמן לא יצא לי להרגיש "קליק" בלב למקרא שיר והפעם זה קרה. הוא הגיע אליי ונגע גם מעבר לניתוח שיכלי כל שהוא.
חשבתי שהשיר מכיל גם מעט פוליטיקה:הכתם הכתום:
ריקוד האש לנפש כתומה
מאבק לאהבה.
לצלילי כינור (מנגינה צורמנית ועצובה)
תגובות