חוכמה, חוכמה ביקשת,
לא כסף, לא זהב, לא נשים, לא סוסים,
רק חוכמה.
ואני...
הלוואי ולפחות הייתה לי את החוכמה שהייתה לך
באותה עת שבחרת לבקש חוכמה...
כי אז ובאמת הייתי זוכה להקרא ; אדם חכם.
הלוואי והייתי מחכימה בחוכמת שלמה בימי "סכלותו".
אם תלמד לתת כמו שאתה לוקח, אם תדע להקשיב לפני שתתווכח, אם תשקול שנית בטרם תתרתח, אם לעיתים תוותר ותהיה זה שסולח, אם תשתדל מעט גם אחרים לשמח, אם תזכור שהסבלנות עוזרת לנצח אז תדע סוף סוף וידעו כולם- שגדלת באמת ובגרת בן אדם.
[ליצירה]
תאמיני לי...
הבנו את הקטע טוב מאוד, גם בלי המשפט האחרון...
(אם היית שמה בסוגריים את אותו משפט פרשני, וכותבת אותו בגודל הכי קטן- 'אולי' היינו סולחים לך...)
:-)
[ליצירה]
בחייאת...
דחילק מה נסגר?
זה נחמד אבל לא בתזמון הנכון...
ונראה לי שבמצבנו כיום לא בשום תזמון וזמן...
ובכלל חבל לבזבז זמן וכישרון על מחבלים ושהאידים.
המון הצלחה...
בת מלך...
[ליצירה]
אכן נכון
אני אישית תומכת ברדף.
אפשר להתאהב רק ממבט וכל שכן ממשפט אחד.
יש אנשים שמספיק לתת להם מבט אחד בעיניים וכבר אפשר להיתאהב בהם, כי העניים הם החלון לנשמה שלנו...
רק טוב.
[ליצירה]
שמואל זה יפה! אני אישית אוהבת את כל השירים הללו, כי הם מראים כאן על אדם שנלחם מען האידיאלים שלו ורוצה להגשים אותם אך אין לו את האפשרות אולי בגלל אטימות דו צדדית.
(ובמאמר מוסגר, אתה כותב יפה מאוד, והמון זמן היה בא לי לקרוא שיר על נשרים, בא לך להשתמש בכישרון שלך ולעשות טובה, ולכתוב שיר על נשר באיזה צורה שאתה רוצה..? :-) )
תודה.
[ליצירה]
חמוד.
לכולם לפחות פעם אחת היה לב שבור, אז אני מבינה את הרצון והעשיה של ההיתאבדות.
יפה שתיארת את זה על משהו לא צפוי ומקורי, אהבתי שתיארת כאן ליצן דווקא, כדי להראות שאפילו לאנשים מצחיקים ובדרנים כמו ליצנים גם נשבר הלב לפעמים.
כולנו בני אדם..
[ליצירה]
רן* , איזו תגובה...- "אוכל את השקט, מתקיים."
אני חושבת שהשיר הזה מעט אבל "רק מעט" פאסימי...
אם כולם יחשבו ככה, אז מה הטעם שנמשיך לחיות בא"י?. בואו פשוט ניתן אותה למי שרוצה ו"נחסוך" דם שישפך וגופות חללים טמונים באדמה...
הגישה שלך לא מוצאת חן בעיניי...
אנחנו חייבים להילחם - זאת הארץ שלנו!
אין לנו מקום אחר!
ואנחנו חייבים להמשיך להאמין!
אחרת נאבד ונתכלה, ואני לא רוצה להזכיר מצבים עגומים של העם היהודי, לפני קום המדינה...
א"י זה האור שלנו, זה החיים שלנו , ונלחם עליה ואפילו נמות בשבילה.
ואם מה שנותר זה לאכול את השקט, אז נאכל אותו ואף נתקיים ממנו, כדברי רן*.
רק טוב.
תגובות