חוכמה, חוכמה ביקשת,
לא כסף, לא זהב, לא נשים, לא סוסים,
רק חוכמה.
ואני...
הלוואי ולפחות הייתה לי את החוכמה שהייתה לך
באותה עת שבחרת לבקש חוכמה...
כי אז ובאמת הייתי זוכה להקרא ; אדם חכם.
הלוואי והייתי מחכימה בחוכמת שלמה בימי "סכלותו".
אם תלמד לתת כמו שאתה לוקח, אם תדע להקשיב לפני שתתווכח, אם תשקול שנית בטרם תתרתח, אם לעיתים תוותר ותהיה זה שסולח, אם תשתדל מעט גם אחרים לשמח, אם תזכור שהסבלנות עוזרת לנצח אז תדע סוף סוף וידעו כולם- שגדלת באמת ובגרת בן אדם.
[ליצירה]
תאמיני לי...
הבנו את הקטע טוב מאוד, גם בלי המשפט האחרון...
(אם היית שמה בסוגריים את אותו משפט פרשני, וכותבת אותו בגודל הכי קטן- 'אולי' היינו סולחים לך...)
:-)
[ליצירה]
ביטוי כולל...
שירה זה מהמם....
פשוט מדהים. זה מבטא כל כך יפה את כל מה שיש ומתרחש בארץ הקטנה שלנו ובמצב השורה בתוכה...
תמשיכי לעלות מעלה מעלה ולכתוב יפה כל כך...
המון הצלחה. אוהבת ומעריכה...
[ליצירה]
איזה כיף
כיף להיות הראשונה שמגיבה לדבר כזה נפלא...
פשוט מהמם.
אהבתי ממש, במיוחד את הסוף: "גם נשיכה סתווית היא עצם ההתחלה של צמיחה מחודשת, אביבית".
מאוד מיוחד.
[ליצירה]
אם אני יכולה לומר משהו אז אומר שה' בכלל לא אשם, ולא כל מה שקורה ה' הוא זה שעושה את זה..
אנחנו אלה שבגללם זה קורה, וכמו שה' לא ייבש לנו את הביצות בחדרה, הוא גם לא הרג את היהודים בשואה ולא הוא הורג את האנשים שמתים לנו יום יום.
לכן אנו צריכים לחפור בתוכנו...
ואז נגיע לאמת.
אז אל תקחי עצמך ככופרת כי אז באמת תגיעי לעיקר הכפירה, פשוט חישבי שהכל לטובה למרות שזה נורא קשה בזמן שלנו לחשוב שמוות זה לטוב , אבל נסתרות דרכי האל וגלויות דרכינו שלנו, אז קודם ננסה לתקן את דרכנו הגלויות ואחרי זאת ננסה לדרוש תיקון מה'.
וה' הוא בוחן כליות ולב ואנו איננו יכולים לדעת מתי כל אחד צריך למות, רק נאמר שאם זה חיוני אז אולי זה מה שצריך להיות.
ואולי את עכשיו חושבת שאני אנוכית כי אני לא מאלה שמתו אז אני יכולה לדבר אבל אני מוכנה באמת ובתמים למות אם אני אדע שבמותי זה ישנה משהו, ועד אז אני אבחר בחיים, מקווה רק לטוב כי בתקופתנו לכל אחד יש חור בלב, ואנחנו צריכים למלא את החורים האלה בדברים מדרך תורה ואז נתמלא ולעולם לא נתחורר יותר.
רק טוב.
תגובות