כשאלוקים שרוי בהוד היה
על ארץ, חיו נצח-לא כרסם עת
אך עתה, כשהכר הטוב אינו קיים-בדיה
עלה לו לפסגה כי חותמו אמת
השקט, ראש אותות אהבתי
בדומיה לעד על לב יהי מונח
סלף הדין אך גם הסכת שועתי
סופם. צפנת זה פענח!
[ליצירה]
חבר שלי שאלני פעם : "מה עובר בראש לחב"דניקים האלה ?"
השיר בהחלט שופך אור על סוגיה זו
מאד קשה לאבד אדם יקר אך צריך להתגבר
אולי גם חבל לבנות את כל חייך סביב אדם אחד ( "ארור הגבר אשר יבטח באדם")
אך לפחות אני רואה שהכותב השלים אם מציאות הסתלקותו של הרבי שלא כמו רבים מחבריו
[ליצירה]
ממש יפה ! גם אני עדיין לא הבנתי אבל אעמיק!
לא ידעתי שמך
שמה לב לא שמתי
אך אתה עימך
כרותה בריתי
לא ראיתי כמותך
פייטן אמיתי
להלל זמותך
אתרינו כמותי
(זם = זמם בלשון קלירית)
רק כמה הערות:
"יקום פרקליטי" - אני מציע להוסיף מילה חד-הברתית כלשהי (כגון "אך" "או "הן") לשמירת המשקל
"אחריותם - אחריתי" - מציע לקצץ הברה (אגב אני מודע לאירוניה שבסיטואציה - בדיוק על אנשים כמוני אתה כותב , אם אני מבין נכון, שנטפלים לקיסם בעין חברם)
"התם עם פתאים
ידון מה תכליתי" - הצעתי :
מתמם אם פתאים
הוא יידון תכליתי
"הזו כלת אֲדַרתי?" - מציע למחוק את הה"א
"האוכל להצדיק?" - מה מצאת לקטוע את החריזה באמצע?
'יגעים, נלאים' -יגעים ונלאים
"ינוד דן למשבתי" - משבתי
"יושיטי ראש השורה" - ראש שורה
"ויצמיאי געגועים" - יצמיאי
כמה יפה שגם היום כותבים כך!
יישר חיילך!
[ליצירה]
חבל שהוויכוח מתנהל דווקא פה - זהו הרי קטע רומנטי
אבל אענה לך ראשון ראשון בדוי יקר!
א. אתה לא מקבל את העקרון שקיים= מושג (אגב לאו דווקא בשכל) -
תגדיר קיום אחרת
ההגדרה הזאת באה להוציא משיטות פילוסופיות קודמות שטענו שהעולם הנראה אינו קיים כלל -
איך אתה יודע שכל זה אינו חלום ?
וא"ת - אני מאמין . מדוע א"כ אתה מאמין - הרי אתה יודע שאבותיך יכלו להנחיל לך גם שקר (ועל כך אמר דקארט - "אני מסתפק בכל")
אלא שבהגדרה - מה שאתה משיג קיים (גם החלום לגביך קיים כל עוד אתה חולם אותו . ולכשתתעורר גם אז יהיה קיים - בתור חלום)
ב. "האמונה כפי שלמדתי אותה היא
שאת הא-ל אי אפשר להשיג"
להאמין בקיומו של דבר בלי יכולת להסביר מהו אותו הדבר זה חסר משמעות (אני מאמין שפועפםןוםו)
אמונה כוללת שני מרכיבים : הבנה של הנאמר+ קבלתו כאמת כאשר המרכיב הראשון הוא תנאי למרכיב השני
ג."נתן לנו 613 מצוות ועדיין אנחנו לא יכולים להגיד
עליו כלום." - אם אתה לא יכול להגיד עליו כלום - אז אינך יכול להגיד גם שהוא " נתן " לך משהו או כל שם פעולה אחר (ועיין מו"נ ) שכל שמות הפעולה גם הן רק על דרך השלילה -
אך א"כ מהי הרבותא להגיד שהוא קיים יותר מלהגיד שאינו קיים ?
הרי כשאנו אומרים קיים לגביו, אנו מתכוונים שאינו "לא קיים" אך גם "קיים " אינו (ז.א. =הוא אינו קיים)
חוץ מזה - הרי מעמד הר סיני התרחש בתוך העולם ואין בו להגיד משהו על דברים מחוץ לעולם (- חוץ מזה שהביטוי "מחוץ לעולם " חסר משמעות זה כמו להגיד מחוץ לקיום)
ד. "תסביר למה אתה דוחה טענה מסויימת שלנו.
אם אתה מביא איזה כלל שאיזה פילוסוף אמר, תוכיח שאכן הוא מפריך
את הטענה שהעלינו. בשבילי זה שאמרת בשם קאנט שקיים = מושג
בשכלינו לא אומר כלום, כי מאיפה לי שקאנט צודק?"
אני וודאי לא מציע לך לסמוך על אף אחד - אני מציע לך רק להשתכנע מטיעוני ויהיה האדם אשר אמר אותם אשר יהיה
ה. "שיש דברים שאין השכל שלנו יכול להבין " - הרישא סותר את הסיפא "יש דברים" - זוהי אמירה - ואמירה היא בהגדרתה שכלית - לכן כל מה שיבוא אחריה חייב להתיישב בשכל איכשהו
ו. אתה אומר שצריך להגדירו על דרך השלילה - כלו' כל דבר שיש- צריך להגיד שה' גדול הימנו
למה דווקא "גדול"? אולי "קטן" אולי "אחר" אולי "זה לא הוא"?
[ליצירה]
ליצחק!
א. בענין הקדמות: כמו שהרמב"ם ציין במורה : הוא מאמין בבריאה לא בגלל שאמונה זו מהותית ליהדות אלא בגלל שאין הקדמות נראת לו הגיונית (והיו מגדולי ישראל, שהאמינו בבריאת יש מיש)
ב. יש הרבה דרכים להבין את מושג הנס ועין רמב"ם במורה
לדעתי, פשוט שגם הנס משתייך לשרשרת הסבות והתוצאות (להזכיר: בלעדי עקרון הנסיבתיות אין מחשבה אנושית אפשרית)
ג. וד. ראה המשך החבור!