[ליצירה]
אני בדרך כלל לא שורדת שירים ארוכים כל כך, זה מטריח אותי. (רק באינטרנט!! המילה הכתובה באמת זה כבר משהו אחר!)
והנה, גם הגעתי וגם יש סיכוי שאני ארצה לקרוא עוד דברים שלך... הרי לך מחמאה!
ממש אהבתי את הרעיון, שלכל אחד החוויה אינדיוידואלית, אפילו אם השתמש בחומרים שכולם משתמשים.
חוצמזה, עברית יפה, תמיד מוסיפה!
רואים שהיית ביניש, לפי הביטויים...
[ליצירה]
בס"ד
ממש לא, הייתי רחוק כרחוק מזרח ממערב מהבנת השיר, עכשיו זה יעזור לי. אני לא חושב שזה הורס. אולי בשירים שבהם הפן האישי רב הסברים יכולים קצת לקלקל. נראה לי שפה לא.
[ליצירה]
שמואל שלנו הוא אדמו"ר
הוא יקח אותנו לתדמור
(שאותה הזכיר באחד האפוסים שלו)
האם נכון הוא מה ששמעתי מגורמים כאלה ואחרים ששמואל הוא חסיד סאטמאר?
א"כ מה יאמר הרבי?
[ליצירה]
אתה הרי יודע שזה בדיוק מה שרבני צהר הציעו: שכל רב הרוצה לסדר קידושין ייבחן על הלכות קידושין...
אגב , מי שיש לו כושר לרב שכונה , כלומר "יורה יורה" מהרבנות הראשית, עשה מבחן על הלכות קידושין + עבר ראיון אישי ברבנות הראשית + יש לו המלצה מישיבתו
טענתו של הרב מצגר (זוהי, לצערי גם טענתו של הרב רצון ערוסי) היא שרבנים מסויימים אינם "יראי שמיים" מספיק - אני מבין שגם אתה לא מרוצה מ"יראת השמיים" של רבני צהר, אך תסכים (לפחות לשיטתך) שאם נתחיל בלהכריז שרבני צהר אינם יראי שמיים בהגדרה, נגיע למצב שבו כל רב ציוני דתי אינו ירא שמיים בהגדרה ואח"כ שכל רב שלא למד בישיבת פונביץ' אינו ירא שמים וכו' וכו' והשמים הם הגבול
אי לכך, אין זהו תפקידה של הרה"ר לקבוע מיהו ירא שמים לטעמה אלא עליה לקבוע קריטריונים ברורים של ידע + שמירת מצוות (שוב, כזאת שלא תוקיע כל מי שאין לו כיפה בצבע המתאים אלא אורתופרקסיה מינימלית) + הצהרה אמונית (שוב, לא במובן של הכרזה שאין מדינת ישראל רצ"ג אלא אורתודוקסיה מינימלית : תורה למשה מסיני, תוקפה המחייב של ההלכה כפי שמובאת בגמרא ובראשונים, קיומו של הקב"ה - בלי להכנס לסוגיות תיאולוגיות , כגון צימצום כפשוטו / לא כפשוטו וכו')
[ליצירה]
הייתי שמח אילו היית חוזרת לעסוק בתנ"ך ובמיתולוגיה היוונית - זה הרבה יותר מעודד מהשואה
"אל תביטו לאחור, הניחו להולכים"
למרות שאני לא מסכים עם המשפט הזה בד"כ והשואה היא נושא חשוב שראוי לעסוק בו, אעפ"כ, איני יודע עד כמה כדי "לשקוע" בעיסוק זה.
אני מבין שזהו כנראה הנושא שמעסיק אותך יותר מכל בשנה וחצי האחרונות, אך איני יודע עד כמה זה בריא לאדם צעיר לחיות את השואה כל הזמן.
אתוודה שלטעמי את חוזרת על עצמך יותר מידי בשירי השואה הללו. זה כמובן לא מפתיע - השואה לא עודכנה בשנה האחרונה ואין מנוס אלא לחזור על הסיפור שוב ושוב...
ועם כל זאת - חבל.
[ליצירה]
זו ההתלבטות הפוסתמודרנית הקלאסית - ואסביר את דברי : אמנם נכון שאפשר להסתכל על האמונות שגדלת עליהם גם בצורה אחרת אך , סוף סוף, עדיין יש לך את האמונות שלך, אך מה אם הם מובילים לאבדון ודווקא האמונות של השכן ירוקות יותר, ומה אם לא וכו' וכו'
[ליצירה]
א. הרב אבינר עצמו מצטט מספרות העולם (גם הספרות היפה) לרוב (ולא כדי לנגח)
ב. הוא לא ניזוק מקריאתה
ג. אני יכול גם לא להסכים לקביעותיו (הרב ליכטשטיין לדוגמא, שהינו בלי ספק אחד מגדולי הדור הוא MA בספרות אנגלית ונוהג לצטט משם)
ד. לא היתי רוצה לפתוח דיון פה על יחסנו לתרבות הכללית מה גם שזהו דיון שתמיד היה ביהדות (הרציונליסטים מול המקובלים בספרד, הרא"ש מול חכמי ספרד,
ההשכלה היהודית באיטליה ופארה הרמח"ל, משה מנדלסון ומתנגדיו ואף תלמידי הגר"א (האחים מדובנו ומנשה מאיליה במיוחד) ואף הגר"א עצמו ומתנגדיהם. ובכלל, כל מקום שנתנו ליהודים להשתתף בתרבות הכללית הם השתתפו בה והמיתוס שפעם כולם היו חרדים- במובן של היום- הוא שקרי...)
ה. אני בן 20