מבעד דמעה
השילה שלכת
עלי זכרונות
שיָבְשו
מבט מצועף אֵלֵי
גן ומרפסת,
ריח ילדות וימים
שעברו
לא עוד אהבה-
לוחשת הרוח
וסתיו מבשר את בואו
בִסערה
יושבת לבד
אל מול שער פתוח,
קימטה את ליבי
גם בדידות,
גם זיקנה.
[ליצירה]
זה כ"כ יפה ועצוב, נוגע, כואב ורגיש...
אין עליך- רסיס, פשוט אין.
אגב, ברוח זו- יצא סרט - שמש צלולה ביום בהיר (או שלא זה השם, לא זוכרת, זה עם ג'ים קרי וקייט וינסלט, והיצירה הזו הזכירה לי את הסרט...)
[ליצירה]
איפה היית עד עכשיו, או שזו רק אני שלא שמה לב...
זו היצירה השניה שלך שאני קוראת, כ"כ יפה ואמיתי, כבר כתבתי בשניה- שאתה גורם לקורא לראות את הסיטואציה, לחוש, להיות שם, להיות אתה והמסביב...
כדאי לעשות הגהה, יש כמה אותיות מיותרות...
נפלא!
תגובות