התעלמתי כי
גם אתה
לא
ניגשת לא
אמרת
מ י ל ה
שתקתי כי
גם קולך
לא
נשא
שמי לא
נשמע
ופתאום
התעוררו
לחיים זכרונות
נשכחים ואולי
עוד דברים
שרציתי
לשכוח ואולי
רק פסקו
מספר
[ליצירה]
שי- אני בהחלט רואה אותך לוקח את שתי השורות האחרונות ומפרסם אותן כיצירה בפני עצמה- מסכימה שזו היתה יצירהמוצלחת גם ככה (ומעניין טעמם השונה והבנתם השונה של קוראים- ע"ע הצעתה של מלודי...) ועם זאת, אני חושבת שיצירה זו יפה בפשטותה, בחוסר העמימות והמסתוריות שלה, בתיאור הכנה, האמיתי והמעורר הזדהות של תחושה מוכרת.
[ליצירה]
אביב, או שמא סתיו-?
איזה יופי צרוף.
אם הבנתי נכונה, תגובה בוא תבוא, והמילים עוד יזרמו,
ואם הקדמתי את זמני, ומצאתי משמעות שלא לה התכוונת, אולי זהו שכרך בשירך, שכל אחד מוצא בו את עצמו (ואולי זו רק אני...)
[ליצירה]
שי- התוכן יפה וגם הביצוע, אבל יש מילים חסרות, יש מילים שחסרות אותיות ויש כמה משפטים שחסרים במילים.
הייתי מציעה לעבור על זה פעם נוספת להגהה וליטוש...
ואני עוד מחכה לשיחה ;)
[ליצירה]
ההמלצה היתה יותר מבמקום, איך אפשר שלא להזדהות-
בדיוק התיאורים, ברגישות לתחושות הקטנות, למחשבות ולאמת הכ"כ, כ"כ...
רק שתדעי- שאחרי הכל- כורסא איכותית תישאר איכותית, ואל תיכנעי לשחק המשחקים ולההפך, בעל כורחך לכסא ים, או ספסל רעוע.
אני מאמינה (ומקווה גם בשבילי), שבסוף יבוא הבנ"א שיעריך את זאת ויישאר, עד בלי סוף, עד בלי די, עד...
יתקן הריפוד, יאוורר וישקיע, יחזק הצבע שדהה וירגיע.
רק טוב ואושר!
תגובות