ואז
כשהגעגוע גואה
כשכבר כל כולי רוצה
משתוקקת
כמהה
אני פותחת בצעד נחוש
הישר למטרה
ו
מתאדה
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ראשית, תודה על התגובות, ושוב איה אני מסכימה עם דברייך, עדיין לא מסתדר לי. אני חושבת שמשהו ב"מתאדה" לא נכון לי וכל כך לא מעביר את הרגשתי... אני צריכה לחשוב על זה עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה...דווקא לדעתי המתאדה זה מעיק על העלמות על שבירה על כישלון הבושה שאחרי הכישלון שאדם רוצה להעלם ולדעתי זה עיקר העוצמה בשיר.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שמסתיים חזק אך יש בו חולשה רבה. כתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, דרך ההבעה דומה לשיר הקודם שלך. דרוש, לעניות דעתי, פיתוח של השיר, הוא חסר משהו, אבל מלא בפוטנציאל... [ליצירה]
- [ליצירה] --- כגודל הציפיות כך גודל האכזבה, דרך הבעה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] אמת, אך זו לא היתה כוונתי, חסרה לי מילה ואולי אתם תוכלו להעלות לי אותה ממעמקים.. אתה מכיר את ההרגשה שאתה הולך נחוש למטרה, כל כולך רוצה בטוח ושועט קדימה, ואז, שניה לפני קו הסיום, נסיגה....? [ליצירה]
- [ליצירה] סיום מפתיע קצת ומשאיר את הריק שעליו את כותבת בשיר אפרת [ליצירה]
- [ליצירה] התענוג מבטל את הרצון כל חיי המתנתי לזה הרגע ואז כשהגעגוע גואה,וכל קרבי בשמחה ירונו כשכבר כל כולי רוצה,ואש בעצמותיי משתוקקת כמהה לתענוג המצופה אני פותחת בצעד נחוש הישר למטרה ,אצה רצה, והנה סובבת דלת, ונפתח עוד חלון, ו.. מתאדה, כי חוק הוא, התענוג מבטל את הרצון... [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי את פנקס הקטן... [ליצירה]
- [ליצירה] אופס.. כך כף= כל כך ... סליחה. [ליצירה]
- [ליצירה] מעורר מחשבה איגור שלך. חשבונות נפש.. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן כואב. גורם לי לרצות להיוולד מחדש בעבר... כריתת העץ, כריתת הישן והטוב, כאב הציפורים הבוגרות שרואות איך דור הולך ונעלם ועושר העבר נכרת באכזריות, והגוזלים, שלא יזכרו דבר ולא יזכו להתרפק על עושרו של עץ... "חדש ימינו כקדם".... [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, כמה מפתיע שדווקא היצירה הזו הועלתה על ידך מהבוידעם. לא רק שהיא הראשונה שפירסמתי היא גם נכתבה לפני שבע מאות שנה.. ותודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוצ'. כן, כן, אני לא מתעלמת מהעובדה שזה כתוב כל כך יפה אבל אאוצ', זה צובט. [ליצירה]
- [ליצירה] וואווו, באמת שזה הרבה מעבר לכישרון... אתה שוזר קסם ממילים.. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת. ליטוף של קסם הענקת לנו. [ליצירה]
- [ליצירה] ואני הרגשתי שבעצם יציאתי לגינה גזרתי על עצמי דין שתיקה ושהיצירות שנוצרו פשוט פרצו מפני שלא יכלו לשאת יותר את העריצות והכפיה שלי להישאר בבטן... ליצירות חיים משלהן, החלטות משלהן, רצונות משלהן וכוח משלהן.. ברוך השם שכך! [ליצירה]
- [ליצירה] בדרך כלל איני נוטה לתקן כי בעצמי קטונתי, אך הרגשתי שיש לי כאן שני "אינו" מיותרים שמפריעים לי לזרימה של היצירה ואולי אני טועה, כרצונך. לדעת לקבל את הטוב. האילן הצוחק בגשם, אינו מיצר על גשמי האתמול,- דואג על גשמי המחר. לדעת להרפות. הנהר השוטף, אינו עוצר זרימתו לברור אבנים קטנות בדרך,- אינו יוצר מעגלים סביב עצמו. כך נראה לי, אך משעשיתי את זה, האינו בבית השני, זה שמתיחס למעגלים אולי כן במקומו... בלבלתי את עצמי. לשיקול דעתך. בכל מקרה, נפלא! אהבתי ביותר והפנמתי! מקווה גם ליישם... [ליצירה]
תגובות