ואז
כשהגעגוע גואה
כשכבר כל כולי רוצה
משתוקקת
כמהה
אני פותחת בצעד נחוש
הישר למטרה
ו
מתאדה
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ראשית, תודה על התגובות, ושוב איה אני מסכימה עם דברייך, עדיין לא מסתדר לי. אני חושבת שמשהו ב"מתאדה" לא נכון לי וכל כך לא מעביר את הרגשתי... אני צריכה לחשוב על זה עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה...דווקא לדעתי המתאדה זה מעיק על העלמות על שבירה על כישלון הבושה שאחרי הכישלון שאדם רוצה להעלם ולדעתי זה עיקר העוצמה בשיר.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שמסתיים חזק אך יש בו חולשה רבה. כתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, דרך ההבעה דומה לשיר הקודם שלך. דרוש, לעניות דעתי, פיתוח של השיר, הוא חסר משהו, אבל מלא בפוטנציאל... [ליצירה]
- [ליצירה] --- כגודל הציפיות כך גודל האכזבה, דרך הבעה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] אמת, אך זו לא היתה כוונתי, חסרה לי מילה ואולי אתם תוכלו להעלות לי אותה ממעמקים.. אתה מכיר את ההרגשה שאתה הולך נחוש למטרה, כל כולך רוצה בטוח ושועט קדימה, ואז, שניה לפני קו הסיום, נסיגה....? [ליצירה]
- [ליצירה] סיום מפתיע קצת ומשאיר את הריק שעליו את כותבת בשיר אפרת [ליצירה]
- [ליצירה] התענוג מבטל את הרצון כל חיי המתנתי לזה הרגע ואז כשהגעגוע גואה,וכל קרבי בשמחה ירונו כשכבר כל כולי רוצה,ואש בעצמותיי משתוקקת כמהה לתענוג המצופה אני פותחת בצעד נחוש הישר למטרה ,אצה רצה, והנה סובבת דלת, ונפתח עוד חלון, ו.. מתאדה, כי חוק הוא, התענוג מבטל את הרצון... [ליצירה]
- [ליצירה] נעמה יקרה, כבוד לי להגיב ראשונה ליצירה הכל כך עוצמתית הזו ומצד שני אני תוהה איך לא הגיבו עד עכשיו. קראתי אותה ועדיין קוראת שוב שוב והיא צובטת. כואבת. לא. זה הרבה יותר עמוק, היא מכווצת משהו בפנים, טעם מוכר... השורה האחרונה מעט לא הסתדרה לי, התסברי את אוזני/עיני? [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי הצורה הזו דווקא מעבירה מצויין את תחושת ההרס העצמי. זה יוצר מן הרגשה של דעיכה, גם צורנית, "עם קצת מוות בכוס וסיגריה דולקת, בסגנון המעודן שהעדפנו תמיד רקדנו על סיפון הצוללת, למנגינת ההרס העצמי." יש בזה משהו שזורק אותי ישר לתוצאה של ההרס העצמי הזה, תחושה של התמעטות, התכווצות וכו'.. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה שהמשפט נאמר לנו, הכל כך מצומצמים, שמסוגלים "להעביר" אוטיסט ללא הסתכלות שניה, כי הוא אוטיסט ומה כבר יש לראות באוטיסט... ואמת היא. מי שלא מביט, מפסיד את כל היופי. את כל היופי האינסופי הזה. תודה לך שהבחנת ותודה עוד יותר גדולה לחניך הפלאי . [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי את פנקס הקטן... [ליצירה]
- [ליצירה] נהנתי כל כך, איזה מהלך נפלא. תמונה בתור שיר וקורא שקורא אותו/אותה... ישר בתחילת הקריאה התחלתי לדמיין. בתחילה את התמונה, לאחר מכן את התעוררות החיים שבה, אז את המהלך בשלמותו על כל פרטיו והדינמיקה שבו, עד הדממה. פאוז על הכל, קיפאון. והכל חוזר לתמונתו. חורפי משהו וכייפי ביותר. חורף טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, זה כל כך יפה. כל כך! [ליצירה]
- [ליצירה] אמא יקרה, את פלא. מורכבות רגשית שכמותך, עוד לא ראיתי בנמצא. בצר לי, פתחת את סכרי, ברווחתי, העצמת תחושותי, וכל זאת, כמהלכת בין הטיפות, בגבול הדק שבין נדנוד לשיתוף. לשפעת ליבי אליך מילותי עקרות. [ליצירה]
- [ליצירה] שחקן סופרעל ולא הוסיף... ( ; [ליצירה]
- [ליצירה] חחחחחחחחח אני מדמיינת אותך אומר את זה , בקול שצריך לומר, וקשה לי לא לצחוק! כוכב, אתה ועולם הפשע לעולם לא תתחברו וטוב שכך! המממ להזהיר אותו קודם? אבל כוכב, להגיד לו "י'שך פנים יפות" לא רלוונטי אין לו ראש. זו עיקר הבעיה שלו. אילו היה לו ראש והיה תופס את משמעות קיומו, כבר מזמן היה תולה את עצמו, או בוחר מוות איטי יותר אפילו, בשביל לסבול בדרך... לא? [ליצירה]
- [ליצירה] סוגריים מיותרות?? מה עבר בראשי הדלוח? סוגריים מיותרים. וטוב שהוסרו. על לא דבר. [ליצירה]
תגובות