ואז
כשהגעגוע גואה
כשכבר כל כולי רוצה
משתוקקת
כמהה
אני פותחת בצעד נחוש
הישר למטרה
ו
מתאדה
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ראשית, תודה על התגובות, ושוב איה אני מסכימה עם דברייך, עדיין לא מסתדר לי. אני חושבת שמשהו ב"מתאדה" לא נכון לי וכל כך לא מעביר את הרגשתי... אני צריכה לחשוב על זה עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה...דווקא לדעתי המתאדה זה מעיק על העלמות על שבירה על כישלון הבושה שאחרי הכישלון שאדם רוצה להעלם ולדעתי זה עיקר העוצמה בשיר.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שמסתיים חזק אך יש בו חולשה רבה. כתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, דרך ההבעה דומה לשיר הקודם שלך. דרוש, לעניות דעתי, פיתוח של השיר, הוא חסר משהו, אבל מלא בפוטנציאל... [ליצירה]
- [ליצירה] --- כגודל הציפיות כך גודל האכזבה, דרך הבעה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] אמת, אך זו לא היתה כוונתי, חסרה לי מילה ואולי אתם תוכלו להעלות לי אותה ממעמקים.. אתה מכיר את ההרגשה שאתה הולך נחוש למטרה, כל כולך רוצה בטוח ושועט קדימה, ואז, שניה לפני קו הסיום, נסיגה....? [ליצירה]
- [ליצירה] סיום מפתיע קצת ומשאיר את הריק שעליו את כותבת בשיר אפרת [ליצירה]
- [ליצירה] התענוג מבטל את הרצון כל חיי המתנתי לזה הרגע ואז כשהגעגוע גואה,וכל קרבי בשמחה ירונו כשכבר כל כולי רוצה,ואש בעצמותיי משתוקקת כמהה לתענוג המצופה אני פותחת בצעד נחוש הישר למטרה ,אצה רצה, והנה סובבת דלת, ונפתח עוד חלון, ו.. מתאדה, כי חוק הוא, התענוג מבטל את הרצון... [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הזה הוא כמו חץ ישיר לתוך הלב. הפאנץ' חזק וצורם כל כך. הניגודיות הזו שבין ים, קונכיות וכל עולם האסוציאציות המוכר והשליו אשר מופיע כאן בצורה כל כך אחרת ולא צפויה.. הצלחת להפוך לי ת'בטן... חזק מדוייק וטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] נו נו נו אל תגרמו לפילוסופית שבי לצאת. מאוחר מידי. שייקה יקירי,השמש לעולם לא שוקעת באופן מוחלט. היא שוקעת רק ביחס אלי האינדבידואל. אבל חרוצה שכמותה, זורחת במקום אחר. כך גם האהבה שלך, היא תמיד קיימת לעולם לא שוקעת. לפעמים היא בלפלנד. אבל תמיד עובדת וסובבת. וחוץ מזה אני הכי הכי אוהבת בשקיעות ואחר כך. לא לא גם בזריחות. לא, תמיד. אבל במיוחד בשקיעות ואחר כך.... [ליצירה]
- [ליצירה] סוערה מדהימה שכמותך!!! אני כותבת תחת מסך של דמעות! אפשר לשלוח לך חיבוק ולהגיד שאת מדהימה? [ליצירה]
- [ליצירה] " נאמר כבר הכל אין לי מה להוסיף לזה" בעצם יש כל כך הרבה להוסיך ואין מילים! בורכת! [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, כמה מפתיע שדווקא היצירה הזו הועלתה על ידך מהבוידעם. לא רק שהיא הראשונה שפירסמתי היא גם נכתבה לפני שבע מאות שנה.. ותודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הצפה באיזור הגרון, אכן, כל כך מדוייק. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, מתגובתו של שי, אני מבינה שהתנסחתי לא מדוייק. חוזרת ומדייקת, כשכתבתי בהתחלה, כוונתי היתה בחלק הראשון, כולו כמכלול סוער. אך ללא ספק קיימת ההדרגתיות. הוא בעיני מן קפיץ שמכווצים אותו בכיוון סילסולו. מתחיל להתכווץ ולהתכווץ עד שכבר אי אפשר... אז, פורץ גבולותיו לכל עבר. [ליצירה]
- [ליצירה] נאלמתי. פשוט שזרת בעדינות קסם ממילים. הצלחת להציף את עיני בדמעות. באמת. מודה. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] קריאת תקווה לכולנו בעיני, אכן, גם מקבילים נפגשים ומקבילים... יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא. [ליצירה]
תגובות