רוצה למצוא נתיב
למילים הגבוהות יותר
לחזיונות מוארים, רוטטים
לפלס את דרכי
אל שערי דמעות -
שכך מובטחני -
לעולם
אינם ננעלים
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני לא מצטרפת לשבחי קודמי. כל קיטונות הבוז הכעס המרירות - הארס שאתה שופך על הקוראים עשו לי רע מאוד. אני תמהה על כל אותם ששיבחו את היצירה, איך הם כהי רגשות במידה שמאפשרת להם להנות מהאלימות המילולית הזאת?... פרט לכך, הסוף לא אמין. לכל אורך ה"יצירה" המספר מתאר בגוף שלישי את "כל אותם נכים שלמענם תוכנן היום", ולבסוף מסתבר שהוא אחד מהם? - אבל אחד מהם לא היה מתבטא כך. אלא אם כן זה מישהו שרק עכשיו נפגע התאונה וכדו', והוא עובר שלב של כעס עצום. אבל האירוע המתואר היה עבור ילדי CP וכאלה, שסובלים נכות זו משחר חייהם. אדם לא היה עומד בעוצמה כזאת של כעס כל החיים! בקיצור: גם גועל-נפש מרעיל, וגם לא אמין. ותודה לילד על ההמלצה. [ליצירה]
- [ליצירה] אסיות=ארסיות [ליצירה]
- [ליצירה] צילום מאוד יפה! לבן על לבן - למה לקלקל? [ליצירה]
- [ליצירה] בשיר עצמו יש יופי, אבל האריכות מייגעת. בכל אופן נהניתי להשוות את המקור לתרגום, המאוד יפה בעיני (ואיזו שליטה בשתי השפות צריך לשם כך!) [ליצירה]
- [ליצירה] כן, זה בהחלט לא "במשפט אחד"! [ליצירה]
- [ליצירה] הממ.. השירים שלך מאוד חידתיים... [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים ויפה. אבל ההסתכלות הזאת על אפביות האדם צריכה להיות מאוזנת בצד השני של התמונה - האינסופיות שלנו עצמנו, של נפשינו האלוקית, חלק אלוק ממעל ממש, בלי דהיה ודעיכה לנצח... [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מזדהה עם תכני השיר, שנראה לי תבוסתני ובכייני. סורי. אבל דווקא את הבית בסוגריים אהבתי - את האינטרוספקטיביות הזאת. ואת האוירה שנוצרת מ "אני נותן לשמיים לעוף בתוכי" וכאלה. מעין הקדמה מהורהרת בשקט לדברים שייאמרו מעל הבמה בקול. זה יכול היה להתאים לשיר תפילה או שיר על תפילה יותר מלכאן אבל מילא. [ליצירה]
- [ליצירה] הכינוי שלך עמוק משירך! [ליצירה]
- [ליצירה] זה מאוד נכון! יפה לך! [ליצירה]
תגובות