[ליצירה]
שי, אני לא מסכימה איתך בקשר ל"לא הבין עברית". זה לא מיותר, לא מבינים את זה מ"עיניים מלוכסנות" (העובדים-זרים שאני פגשתי הבינו ברובם עברית בסיסית.)
2. אני מסכימה עם קודמי, הבית השני כ"כ יותר יפה ונוגע בלי הראשון! ( נו באמת - לא להגיע לעבודה זה לא אותו דבר כמו להיות ציפור עם כנף שבורה שלא יכולה להגיע לקן! ) בלי הבית הראשון, המשמעות של השני היתה הרבה יותר רחבה וכוללת, והרבה יותר נוגעת.
[ליצירה]
אוי ואבוי!
"במותי אפסיק להכעיסך"??
" חי אני נאם אדני יהוה אם אחפץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה"
ובחרת בחיים, ולא במוות! גם לא כמטאפורה, גם לא "עליך". ה' לא מעוניין בכלות הנפש, ב"רצוא" ללא שוב! זה היה חטא נדב ואביהו לפי פנימיות התורה.
ה' רוצה ש"נחיה עליו", לא שנמות עליו!...
[ליצירה]
באמת, כתוב בספר התניא: "ולכן כל מעשה עולם הזה קשים ורעים והרשעים גוברים בו, כמו שכתוב בעץ חיים שער מ"ב סוף פרק ד."
זה עולם הקליפות והסטרא אחרא, עולם שמצד עצמו מעלים על הקדושה - על הטוב האלוקי.
ואני חושבת שהחוויה הקשה שתוארה כאן כחווית הקיום האנושי, העלוב המוגבל והמקולל במוות ובמודעות לו - היא בסה"כ מאוד אמיתית.
אבל בכלופן, אני לא הייתי נותנת יותר מדי צל"שים לשיר: זה קל מדי לכתוב שירים שמתריסים ומביעים מחאה וכעס. אירוניה מרה זה דבר אופנתי. במיוחד כשהיא מופנה נגד אלוקים, ולא מסתכנים בלהרגיז אף אחד.
[ליצירה]
צחית,
... אבל למה ה"בנאלי" כל כך מפחיד אותנו? לפעמים אני מרגישה שכותבים משחקים עם הקוראים שלהם בתשבצי-הגיון. מרגישים צורך להיות הכי מתוחכמים, הכי ציניים, הכי מרוחקים מהתוכן הרגשי שעליו הם בעצם מדברים. ... למה בעצם? מה רע בצורת העברת מסר יותר ישירה, תמימה, פשוטה? את כותבת להרבה יוצרים שהיצירה שלהם (או פרט בתוכה) ילדותית. נו, נגיד. אז מה רע בזה?
תגובות