רוצה למצוא נתיב
למילים הגבוהות יותר
לחזיונות מוארים, רוטטים
לפלס את דרכי
אל שערי דמעות -
שכך מובטחני -
לעולם
אינם ננעלים
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, הדס. [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד הפעם - זה ממש מוזר איך שהאגדות שאת מתגעגעת אליהן ומבכה את אובדנן הן דווקא אלה הרוויות אכזריות ורוע? למה לספוד לדרקונים ומכשפות, ולא לנסיכות ופיות, נאמר? כי זה יותר מדי בנאלי? כי בעולם שבו היתה אכזריות קמאית טהורה, שרדפו מכשיפות ופחדו מדרקונים והקריבו נסיכות למולך --- יש יותר מה? יותר אקשן? יותר עניין בחיים? [ליצירה]
- [ליצירה] טרחני קצת. הרבה מדי "כמו"ים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת אם הבנתי או לא, אבל האוירה שיצרת בהחלט נוגה ונוגעת. אבל יש כאן דברים קצת לא מובנים, שכנראה לקוחים מעולם אסוציאציות מאוד פרטי שלך (חיפוש הזהב למשל?) ולנשמת: ברור לחלוטין שהמספר הוא מלאך המוות - הוא אפילו מצוייר בהתאם לדגם הנוצרי: עם קלשון וזה. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי דעה (בעיתון ב-7) שיש לכנות את שאירע לפני שנה לא רק "חורבן" ולא רק "גירוש", כי כאלה היו לנו הרבה בהיסטוריה. לחורבן גוש קטיף הוא מציע לקרוא גלות: יהודים בארץ ישראל גורשו מאדמתם וזו ניתנה לנוכרים. הנה, עוד דבר שמשותף לחורבן הבית (שגרר הגליה של היהודים) ולחורבן גוש קטיף, עם כל ההבדלים [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את התקווה ואת האוצץ שב"הושט לי יד" הזה. אני תפילה שאכן יהיה מי שיושיט לך יד, ויעזור לך לגלות מחדש שבכל זאת יש בך קדושה ויש בך תמימות! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו [ליצירה]
- [ליצירה] ו-הנה מיולת השיר שמאוזכר בסיפור: כִּכְלוֹת יֵינִי תֵּרַד עֵינִי. פַּלְגֵי מַיִם פַּלְגֵי מַיִם: שִׁבְעִים (יַיִן) הֵמָּה הַגִּבּוֹרִים. וְיַכְחִידוּם תִּשְׁעִים (מַיִם) שָׂרִים. שָׁבְתוּ שִׁירִים. כִּי פֶה שָׁרִים. מָלֵא מַיִם מָלֵא מַיִם: לֶחֶם לָאֹכֵל אֵיךְ יִטְעַם. אוֹ אֵיךְ לַחֵךְ מַאֲכָל יִנְעַם. עֵת בַּגְּבִיעִים לִפְנֵי הָעָם. יֻתַּן מַיִם יֻתַּן מַיִם. מֵי יַם סוּף בֶּן עַמְרָם הוֹבִישׁ. וִיאוֹרֵי מִצְרַיִם הִבְאִישׁ. אָכֵן כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ. יִזַּל מַיִם יִזַּל מַיִם. הִנְנִי רֵע לִצְפַרְדֵּעַ. עִמּוֹ אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ. כִּי כָמוֹהוּ פִּי יוֹדֵעַ. שִׁיר הַמַּיִם שִׁיר הַמָּיִם: נָזִיר יִהְיֶה לִפְנֵי מוֹתוֹ. כִּבְנֵי רֵכָב יִהְיֶה דָּתוֹ. יִהְיוּ בָנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ. שׁוֹאֲבֵי מַיִם שׁוֹאֲבֵי מַיִם: (הרקע לשיר: הכותב הוזמן לסעודת פורים שבה נגמר היין והמארח , משה, נתן לסועדים מים במקום) [ליצירה]
- [ליצירה] אין קשר לישמעאל, רק את התבנית של התפילה לקחתי משם. כי יש עוצמה כ"כ רבה בתפילה "לו רק יחיה לפניך" [ליצירה]
תגובות