[ליצירה]
זה לא נראה לי כמו חילזון. (אולי "כלבלב- טורקיזי- חסר-גפיים-קדמיות-עומד-על-רגליו-האחוריות-ומכשכש בזנבו-הקטן" יהיה יותר מתאים) בכל אופן, מה החילזון תורם לנקודות מבט?
[ליצירה]
(אחרי קצת מחשבה:)
מעניין אם זה חייב להיות ככה. הנרקיסיזם הזה שמאפיין "אומנים":
"אני ארשה לעצמי להתמוטט, להתפרץ, להתנפץ, לשקוע, כי אני מיוחד - אני אומן אני. יש לי מצבי הרוח המקודשים שלי . שבד"כ באים עם המוזה הקדושה שלי. אשתי יקירתי, את צריכה להבין את זה - סך הכל התחתנת עם *אומן*, משורר, לא סתם אדם. זה מחייב. וודאי תהיי אסירת תודה לי שאני מקריב אותך, והורס אותי, בשם ה"אומנות"!"
ובקשר לילד - קראתי ספר שקוראים לו "הדרמה של הילד המחונן", שמדבר על הטרגדיה האישית של ילדים רגישים וחכמים שמפנימים מאוד את הציפיות מהם וממלאים אותם בדייקנות, ותוך כדי כל מאבדים את עצמם. ומשלמים את המחיר בהמשך החיים, בגדול...
[ליצירה]
יש אמת בדבריו של מאיר, רון. אתה מיטיב ליצור אוירה, אבל זאת תמיד אותה אוירה. כזאת שנפרטת בסולמות מינוריים על גיטרה במחסן ישן בגשם שוטף בלב כרך הומה וזר. כנראה שכך אתה כותב כי שם אתה נמצא, כנראה, ולכן זאת טעות לומר לך "תכתוב בסגנון אחר". אבל אולי זאת איזושהי אינדיקציה, איזושהי מראה שצריך להסתכל בה ולשאול אם זה מה שרוצים.
תגובות