יש קטע שממש אהבתי בסרט "להתחיל מחדש" שבו צ'אק נולנד יוצר אש, ושמח על היצירה. בהרגשה כמעט אלוהית הוא צועק "אני בראתי את האש"!
הסיום עם כפל המשמעות מוצא חן בעיני!
[ליצירה]
יש קטע שממש אהבתי בסרט "להתחיל מחדש" שבו צ'אק נולנד יוצר אש, ושמח על היצירה. בהרגשה כמעט אלוהית הוא צועק "אני בראתי את האש"!
הסיום עם כפל המשמעות מוצא חן בעיני!
[ליצירה]
[ליצירה]
מעניין
לדעתי היא בסופו של דבר נהנתה בארמון מהפאר והכבוד היא בטח השלימה מתי שהוא עם בעלה אחשוראש אולי היא למדה לאהוב את הצפרדע השיכור הזה?
[ליצירה]
מקסים
אני בולע את שירייך. שוב - כמה רגש בריא וחיובי פורץ ממך. את כותבת אמי , אחותי, בתי ואהובתי. תרשי לי להוסיף - מולדתי! מי שיש בה אהבת מולדת שכזאת
המולדת תחזיר לה אהבה כפליים, ואולי השיר הזה יילמד זכות על כל עם ישראל, ויבקע רקעים בשמיים
של אור ואהבה לביטול כל הגזרות.
[ליצירה]
אז - האם זה סימן לסוף כותב הסתרים? סתם סתם..
הרעיון ברור מאוד למרות הדרך המסובכת.
אכן, עת מעשים וביתר שאת. רק נדמה לי שהכאב עוד טרי מדי, אבל הקריאה נכונה וטובה!
אני משנן: "החזיקו חבלים, לשארית המחר
קשרו קשרים, הנביטו הזרעים"
סתם שאלה: האם הפנים אל פנים נקרא בעינך מעשים?
האם יש לזה סיכוי או קצת תלוש מהמציאות וחלמאי.(למי שמאמין שמשאל הליכוד הוכרע בעקבות הפא"פ)
[ליצירה]
אין בעיה, לדעתי, לדבר דוגרי. אסור להדחיק. אלא שהכל לפי הכותב והתוכן. פה זה מאוד רדוד ובהמי. גם ריה"ל לא פחד לדבר בנושא... אני חושב שמין וסקס ביהדות זה קצת מעל. תשוקה ובשר נושאי שכינה. מקור החיים. ומאידך טינופת.
[ליצירה]
הדס, מאוד קשה לקריאה. ממש עולה במאמצים לעבור
משורה לשורה. בערך כמו שאני שובר את השיניים על
מילים לועזיות.
"טרוף טורפתי, בני שלי,
..............................
טרוף טורפתי באהלי"
זה נשמע לי כמו חריזה קשה ולא מוצלחת גם אם לא
התכוונת לחרוז.
באופן כללי שמתי-לב שיש 'משהו' קשה בסידור השורות
ולא זורם בקיצוניות.
גם המעבר ברעיונות ובחזיונות שאת מתארת לא אחיד,
לדעתי.
לסיכום- קשה לעיכול, יש מה לשפר. כמובן,
לדעתי.
[ליצירה]
1.)
אני פשוט משתגע
זה היום ונורא לא נסלח
בלבבי השביר חיש פוגע
שירשור שמזמן לא קלח.
2.)
אני פשוט לא מבין
היכן הם ערכי תרבות יון הדגולים?
איכה התאטרון נזנח ויחשב פיגולים?
איה!
הבריאות שבאתלטיקה
היופי שבאסתטיקה
הגאונות שבמתמטיקה...
ובמקום כל אלה אבוי
שירשור-מטופש-מתמשך-ללא-סוף אבוי
3.) סיכום ללא עת
נר רביעי רבותיי
ואני מזדעק- עד מתי
פטפוטי הסרק בלי ירק
הבלים פחותים מחרק.
אפשר עוד לחשוב שבלי מרב
העולם כולו ישמם ויחרב,
על כן-
אני קורא בזאת לחצוף
שהסיט ומסיט פה מדיח
לחזור בו מהר ולזכור דומיה
אצעק לו, קולך צפרדעים,
ומימיך שותתים מתוך המימיה,
אם איתי אתה תמים דעים
הנה מה טוב ומה נעים!
ואם זדוני מזימות לבבך יאמרו
"אשרשר עד בלי די עד אין קץ"
לא אני הוא שאצא כנגדך עוד חוצץ
יבוא דברך עליך ואת ראשך האדום יפוצץ!
[ליצירה]
אם את שואלת אותי, אז
דבר ראשון אני מעדיף על פני אלף דימויים ומילים מטשטשות, לתת את המשקל קודם כל על מסר ומומלץ שיהיה ברור.
את זה עשית יפה ואפילו קצת יותר.
"רוצה ששתי כיליותיי מעצמן ינבעו
נהרות נהרות - ימים של תורה"
"רוצה לעשות בדק בית פנימי
בכל תא ותא בגופי ובמחשבותיי"
"ולמצוא, בלי לנבור יותר מידיי
ספר תורה בתוכי
כדי לשכן שם טהרה"
את ממשילה כאן מעולה ופשוט... לדעתי זה הכיוון.
***********************
נדירים הם אלו שעשו תשובה מאהבה. האבות היו כאלה והגיעו למצוות מעצמם דרך זיהוי הערכי-אלוהות שבהם ויכולת יצירה ומימוש. אנחנו צריכים להגיע לערכים של האבות דרך העשייה המצוותית.
בהצלחה
תגובות