כמו עוף החול לעלות מן האש
שנית להצמיח כנפיים
לעולם מתוכה לפרוח, נואשת
ולעולם לשוב ולבעור
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הצעה תחילה יש לתקן "מו" ל- "מן" או "מין". כמו עוף החול לעלות מן האש, להצמיח שנית כנפיים ולפרוח אל העולם מתוכה (או מלהבותיה=ניגוד), נואשת, לשוב ולבעור לעולם. טקסט חביב:) המ(ר)קיז דיו [ליצירה]
- [ליצירה] כנפי שחר שלום, כמה טוב לפגוש עמיתי כתיבה ותיקים מהעשור הקודם. את וב הכותבים של היום אינני מכיר ושטף הכתיבה שלהם לא מאפשר לעקוב ולהגיב עליהם..... שלא לדבר על התוכן והמטאפרות (?!?) אז אשמח להמשיך ולקרוא מייצירותייך. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את התקווה ואת האוצץ שב"הושט לי יד" הזה. אני תפילה שאכן יהיה מי שיושיט לך יד, ויעזור לך לגלות מחדש שבכל זאת יש בך קדושה ויש בך תמימות! [ליצירה]
- [ליצירה] ואו, זה באמת יפה. לא ציפיתי... [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, למה השאלה מה הוא עשה שם? - מה הוא עשה מחוץ לדלת-סורגים נעולה שמהעבר השני שלה יש שירותי נשים? למה זו בעיה? [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, "אוי מזרוחניקים"... אתה יודע מה אומרים - אקדח שמונח במערכה הראשונה יורה במערכה השלישית. אנחנו נמצאים כרגע באיסרו-חג פסח,ולכן זה כל כך בלט לי לעין, עוד בחלק הראשון של הסיפור, שם עוד היה צ"ל "רגש דתי". והעניין הוא - איך לעזאזל קורה בכלל שמגיעים למצב של מקטורן עם פירורים בפסח!! ריבונו של עולם - פסח!!! כעקרת בית עם נסיון "עשיר ורב" של שלושה פסחים מאחורי , אני יכולה להגיד לך שחלק מהנקיון ההכרחי לפסח כולל ניעור כל הבגדים, וכיבוס כל בגד שיש בו כיסים, כשכיסיו הפוכים. בגדים שלא עברו טיפול כנ"ל נסגרים בארון לאלתר, ונמכרים לגוי יחד עם שאר החמץ. אז כן, הדמעות בהחלט היו במקום, רק שלא אתה היית צריך להוריד אותן, אלא אמא שלך.אתה מבין, מאוירה כזאת של אי-הקפדה, אי-החמרה, וזילות -מה של דברים שנחשבו חמורים שבחמורים בעם ישראל לאורך כל הדורות - מגיעים לבסוף (בדור הבא) גם ל"חמץ שעבר ממנו הפסח", כשלא מצליחים להרגיש שום רגש של קדושה, או של שאיפה אמיתית לקדושה. הדברים לא נאמרים חלילה וחלילה מתוך ביקורת אישית כלפי הכותב, אלא רק כלפי הגישה שמתוארת בשיר הזה. הכותב מציג סיפור של "חלום ושברו", ואני באה לטעון, ששורשי השבר היו כבר בחלום. נ.ב. תודה על ההפניה לדיון בפורום - בהחלט שווה קריאה! [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי מי שעומד מאחורי "שמואל ירושלמי" הוא בעצם טיפוס משועמם עם תסביך צומי, שבעצם צוחק על כולנו. עוד מעט, כשימאס לו, הוא יפרסם איזה "במשפט אחד" שיהיה כתוב בו "סתאאאאם, עבדתי עליכם" [ליצירה]
- [ליצירה] הגהה דחופה - 770!!! (לא 707!!!) אז מה, זכית להכיר את הרבי פנים אל פנים? אני בהחלט מקנאת בך. אני בין אלה שלא זכו... שתי הערות: לגבי המבנה - תקצר קצת (הרבה). אם אתה רוצה שאנשים יקראו, זאת אומרת. אם תשים לב, יש ביטויים רבים שחוזרים על עצמם, ויותר מפעם אחת... ולגבי התוכן - הרבי לא "עזב", לא אותך ולא אף אחד. ככתוב בזוהר הקדוש, שצדיק אחרי פטירתו "אשתכח בכולהו עלמין יתיר מבחיוהי" - נמצא בכל העולמות (כולל העוה"ז הגשמי), נמצא במובן של מלווה, משפיע וכו' - יותר מבחייו. בגלל זה יום ההילולא של צדיק הוא יום של שמחה. ואתה עדיין יכול לקבל הדרכה וכו' דרך ה"אגרות קודש". ולהתקשר לרבי ע"י לימוד שיחותיו הקדושות, קיום הוראותיו והליכה בדרכיו. אף אחד לא "עזב"!!! [ליצירה]
- [ליצירה] זה כתוב בצורה מושכת וסוחפת. אני הבנתי כבר מההתחלה שזה משל, ותהיתי לעצמי איך תסיים ומה יהיו המסקנות שלך, אך בחרת שלא לסיים. אתה יודע, יואש, שבאמת כשמשיח יתגלה כולנו אכן נבין לשם מה כל זה היה נחוץ, עד שנאמר "אודך ה' כי אנפת בי". אנחנו נודה לה' על כל הרוע חסר הפשר הזה, כשנראה איך כל זה באמת חלק מתוכנית גדולה, ואיך הכל טוב. באמת בסוף הכל טוב... [ליצירה]
- [ליצירה] תצלום יפיפה. רק הכותרת... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את סגנון הכתיבה. תיאורים טובים. רק קצת צרם לי האשכולות ש "פג תוקפן" - ביטוי שמתנגש עם שאר האוירה בשיר. אני לא בטוחה שהבנתי בבית השני מה השועל מסמל, צריכה לחשוב על זה. שיר יפה. תמשיך. מועדים לשמחה. כנפי שחר. [ליצירה]
- [ליצירה] "לבן על לבן", זה תיאור רגיש יפה וקולע (לדעתי) של הזעקה הנואשת הזאת לקרבה, שלא מצליחה לפרוץ החוצה ולהגיע לאדם השני... זה נורא מוכר. תודה. [ליצירה]
תגובות