תחילה יש לתקן "מו" ל- "מן" או "מין".
כמו עוף החול לעלות מן האש,
להצמיח שנית כנפיים ולפרוח
אל העולם מתוכה (או מלהבותיה=ניגוד), נואשת,
לשוב ולבעור לעולם.
טקסט חביב:)
המ(ר)קיז דיו
כנפי שחר שלום,
כמה טוב לפגוש עמיתי כתיבה ותיקים מהעשור הקודם. את וב הכותבים של היום אינני מכיר ושטף הכתיבה שלהם לא מאפשר לעקוב ולהגיב עליהם..... שלא לדבר על התוכן והמטאפרות (?!?) אז אשמח להמשיך ולקרוא מייצירותייך.
[ליצירה]
הצעה
תחילה יש לתקן "מו" ל- "מן" או "מין".
כמו עוף החול לעלות מן האש,
להצמיח שנית כנפיים ולפרוח
אל העולם מתוכה (או מלהבותיה=ניגוד), נואשת,
לשוב ולבעור לעולם.
טקסט חביב:)
המ(ר)קיז דיו
[ליצירה]
כנפי שחר שלום,
כמה טוב לפגוש עמיתי כתיבה ותיקים מהעשור הקודם. את וב הכותבים של היום אינני מכיר ושטף הכתיבה שלהם לא מאפשר לעקוב ולהגיב עליהם..... שלא לדבר על התוכן והמטאפרות (?!?) אז אשמח להמשיך ולקרוא מייצירותייך.
[ליצירה]
ובכן... מעניין. כאילו כבר אי אפשר אפילו לחלום בשקט, כי "המצב" משתלט אפילו על החלומות?
באופן כלליאני חושבת שהסיפור קצת מאולץ, ובד"כ אתה כותב *הרבה* יותר טוב מזה...
רק בטוב! (ובלי חציל אם אפשר...)
יו"נ
[ליצירה]
דווקא לי עובי השפתיים היה עושה אסוציאציה הפוכה: שפתיים עבות מתחברות לי עם מלאות, עם נדיבות, עם חושניות וכו'. שפתיים דקות עם קרירות, קמצנות וכו'. או שאצלך בשיר הנשיקות מבלות את השפתיים ופוטנציאל הנתינה נשחק מנשיקה לנשיקה (ולפי זה לך יש עוד הרבה מה לתת כי עוד לא "נשחקו לך השפתיים")?
[ליצירה]
ועוד הפעם - זה ממש מוזר איך שהאגדות שאת מתגעגעת אליהן ומבכה את אובדנן הן דווקא אלה הרוויות אכזריות ורוע? למה לספוד לדרקונים ומכשפות, ולא לנסיכות ופיות, נאמר? כי זה יותר מדי בנאלי? כי בעולם שבו היתה אכזריות קמאית טהורה, שרדפו מכשיפות ופחדו מדרקונים והקריבו נסיכות למולך --- יש יותר מה? יותר אקשן? יותר עניין בחיים?
תגובות