כפרח חוף הפורח בלילות
פתחת בפני את נשמתך
ובנשיקת שפתייך המלהטות
הדלקת את הנר הכבוי
אשר בתוך חדרי לבי
למראה עלי כותרתך
וניחוחך מושך הגלים
הבטתי בך באור חדש
אשר הניס את הלילה
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- גדול, אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] בליבך פרח לבן הולך לו בדרכי אהבה מלבלב לקול נשיקה, משורר בקולו המתוק לעתיד מזהיר [ליצירה]
- [ליצירה] לא להיות זובי שמן דראק ממקור חיותנו נינק לא תהיה תוכנת מחשב שתכתוב לנו את שירי הכאב, מחונו ישמש כפה ואנו נישא השירה בעל פה! [ליצירה]
- [ליצירה] חי חי חי מזכיר לי את השיר שכתבתי לא מזמן: "הבלתי נפרדות"... הן תדברנה עליך אך לא איתך :-) [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שהייתה תחרות קשה בינך ובין זכריה זביידי על לבה של העלמה טלי :-) אך בעוד הוא מנוע מלהיכנס לתחומי הקו הירוק הרי שאתה לא מנוע, ובכך יש לך יתרון עצום.... [ליצירה]
- [ליצירה] טל תודה על המשוב! זה שהן עברו את השואה, לא מצדיק. אבל איני חושב שזה קשור, משום שהיו ניצולי שואה רבים שעבדו בהוראה והעמידו דורות של תלמידים למופת ולתפארת, ללא אלימות מיותרת. זה עניין פרסונלי הנע מאדם לאדם החל מסיבה של חינוך שהמורה קיבל בגולה או בדור הישן, חינוך שחלקו התבסס על עונשים גופניים וכלה בסיבה שהאדם עצמו הוא אלים מטבעו. לדוגמה -המורה הזו לא הייתה ניצולת שואה, אך טבעה היה לפתור דברים קשים בצורה לא מקובלת בהסתמכה על כך כי תלמידים בני שש לא מכירים מסגרות אחרות וכי הוריהם (בני דור העליות של שנות החמישים והשישים) לא מכירים מסגרות חינוך אחרות. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מכתב נוגע וחושף רגשות ככבל חשמלי חשוף ופגיע. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים מזכיר את השיר של זהר ארגוב: עכשיו אני לבד היכן השיר שלי אבד חזור אליי מהר איני רוצה פזמון אחר... [ליצירה]
- [ליצירה] --- דבר נוסף: אמרת כי השיר מיועד למחנות העבודה... האם אלו מחנות לחינוך מחדש או שמא מחנות פאר? [ליצירה]
- [ליצירה] שיר עצוב, אך מלא הקרבה אין קץ [ליצירה]
תגובות