אורנג אוטן
נשמת כל חי
-
אין כל כך מה לספר על עצמי.. אוהבת לקרוא המון, לצייר, לחבר שירים ומחשבים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אנושי, אנושי מדי. ודי מוכר... העתקת את זה מתמונה או מהדמיון? (לדעתי- הוא קצת מדע בדיוני) בכל אופן- יש בך כשרון. עלי והצליחי. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. פשוט נהדר! את מוכשרת לגמרי! עשית אותו אנושי במידה מסויימת, מה שאכן מאפיין את רוב הקופים. [אגב - זה: "אורנג אוטן", לא?] [ליצירה]
- [ליצירה] כן, אבל הספציפי הזה הוא אורנג'... נגנבתי לחלוטין. [ליצירה]
- [ליצירה] רק היום סרקתי את הציור.. מצד שני, הוא מצוייר עפ"י תמונה בגיליון "טבע הדברים" (או ילדי טבע הדברים) מהחודש שעבר, אולי משם..? [ליצירה]
- [ליצירה] מהמם!!!! הצבעיים מקסימים והתווי פנים מדויקים כל כך!!! יפיפה!! ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] העתקתי מתמונה... בד"כ קופים הם די אנושיים (: למה מדע בדיוני?! ואיך מוכר? תודה על התגובות.. (: [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים העיניים שלו כ"כ אנושיות... מצד שני, יש לי תחושה שכבר ראיתי את זה איפשהו... [ליצירה]
- [ליצירה] אהם. זה נראה כמו כמה אנשים שאני מכיר... אולי משם זה מוכר... טוב, נו. הציור בכל זאת יותר יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] פחחחחח סתם.. אתה רע.. עדיין לא הבנתי מאיפה זה מוכר לאנשים :-\ מישי - להקדיש לך גם את זה? (: [ליצירה]
- [ליצירה] מוכשרנית אחת! (אני כמובן, עדיין הכי אוהבת את האנטי לופה:) [ליצירה]
- [ליצירה] קפטן, אני דווקא לא מסכימה. כמו שכתבו פה - ההבדל בין אהבה לשנאה הוא כחוט השערה. הוא שונא אותה כל כך רק משום שהוא אהב אותה כל כך. האכזבה הזו ממנה, ממה שהיא עשתה, גרמה לו לשינוי ברגשות, להיפוך.. ככל שהוא אהב אותה - כך הוא שונא אותה עכשיו... נכון שהיא היתה לא בסדר, אבל הדברים נראים הרבה פחות גרועים אם לא אוהבים מישהו כל כך חזק.. [ליצירה]
- [ליצירה] אנימציה.. העלית בי געגועים... העלה האחרון, מקץ עשרים שנה, השוטר וההמנון ועוד אחד ששכחתי את שמו.. זה מה שאני מכירה של הנרי.. אוח, בנאדם גאוני.. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה!!! מקורי.. (: [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את ההתחלה, את הסוף לא כ"כ. מה גם שסימני הקריאה רבים מדי לדעתי וקוטעים את הרצף והעדינות שהיתה בתחילת השיר.. [ליצירה]
- [ליצירה] נבנה מזבלה חדשה הצעה להימנון חדש של לוחמי הגרוטאות (לא הגטאות, הגרוטאות!) נבנה מזבלה חדשה; שמש של סרחון וזבל, מעל גבעותיה תִזְרָחַה. פזמון: כל הומלסים יושבי חיריה, יצברו אוסף משותף כאן בזבל. יד בפח, יוציאו פרי אדמתה. יפסעו על דרכיה; יריחו בה, רוח מסריחה. מכל אזרח ואזרח, נאסוף זבל; הר הרקב והזבובים, יתפח. גבינה מעופשת ולחם ישן; מהרי הצפון ועד אילת. פזמון: כל הומלסים יושבי חיריה, יצברו אוסף משותף כאן בזבל. יד בפח, יוציאו פרי אדמתה. יפסעו על דרכיה; יריחו בה, רוח מסריחה. נחפור מערות בחיריה; יד הפועלים, נושיט לשאריות. נשתלב במשפחת עמי המזרח - התיכון. בנתחי העוף והבקר, נשביע רעבוננו. נקים מזבלה, של חיי השובע. (פעמיים) פזמון: כל הומלסים יושבי חיריה, יצברו אוסף משותף כאן בזבל. יד בפח, יוציאו פרי אדמתה. יפסעו על דרכיה; יריחו בה, רוח מסריחה.. [ליצירה]
- [ליצירה] *נשימה ארוכה* oops, she did it again. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים ומזעזע. השתמשנו בקטע הזה לטקס יום השואה.. היה --- קשה לתאר במילים. [ליצירה]
- [ליצירה] איך ציירת את זה? במה? [ליצירה]
- [ליצירה] גיל, על מה האיכס? על התוכן או על המבנה? [ליצירה]
תגובות