אה... איזה ילד רך בשנים..
אבל זה ציור נחמד.. יש לך נטייה לצייר דברים מפחידים
אני בטוחה שאני לא יחדש לך בזה כלום- ובכל זאת אני אומרת לך את זה: אתה מוכשששששששר!
נהד-ר!!
גם אני אוהבת זקנים, מאד, והציור הזה רק גורם לי לאהוב אותם יותר.
חוץ מהרישום הנפלא, כל כך מוסיף השם! [וגם העובדה שהציוק כאילו יוצא מתוך הדף].
שוב לאהודות...
[ליצירה]
אה... איזה ילד רך בשנים..
אבל זה ציור נחמד.. יש לך נטייה לצייר דברים מפחידים
אני בטוחה שאני לא יחדש לך בזה כלום- ובכל זאת אני אומרת לך את זה: אתה מוכשששששששר!
[ליצירה]
נהד-ר!!
גם אני אוהבת זקנים, מאד, והציור הזה רק גורם לי לאהוב אותם יותר.
חוץ מהרישום הנפלא, כל כך מוסיף השם! [וגם העובדה שהציוק כאילו יוצא מתוך הדף].
שוב לאהודות...
[ליצירה]
אורי, אל תכעס עלי
גם ממזר, זה לא כדאי
רק בצחוק הן נתכוונתי
זה ברור שלא טענתי
שפגומה היא כתיבתו של
זה שבחרוז הוא מושל
אבק, חגב אני תחתיו
וכן הייתי בעיניו
מר פרחים אנא קבל
התנצלותי בשיר הלל
לך נאה, לך יאה
אז שתה לך עוד כוס קפה
רק שים לב שיהיה 'טורקי'
כמו בשירו של הארי
(לא הקדוש מצפת העיר
אלא האינשטיין, מי מכיר?
לא הגאון זה עם הקוונטים,
זה הזמר ששר עדיין
יושב בסן פרנסיסקו על המים
ועוף חתוך את השמים..)
אז כמו שנאמר בשיר
תשתה קפה - אתה זמיר.
[ליצירה]
אוי ואבוי לי, מה זה פה?
בהתחשב בעובדה שאני לא זוכר שום דבר מלפני גיל 16 ואפילו 18 כבר די מאובק, החלטתי שאת משקרת.
לא כותבים ככה, לא חושבים ככה, לא מלאים ככה ולא חכמים ככה לפני עשרים ומשהו. נקודה.
:)
אלול מתבייש בשם כל המזדקנים שנזכרו פתאום לכתוב.
[ליצירה]
ממזר יקר ברוך השב
אלינו כאן, משדה הקרב
מזל"ט ליום הולדתך
המתקרב כבר כלשונך
אומנם עודך מפליא לחרוז
אך אנא מחל לי כשארמוז
שיתכן וקצת נשחקת
אפשר שבשמירות נטחנת
כי אז - לפני בוא הגיוס
דייקת כמו בד"ר סוס
ודאי כעת אתה עייף
ובמשקל קצת מזייף
אבל אמרו כבר לפנינו
על כל פשעים אהבתינו
תכסה ולא אכפת לה
כי עודך מצחיק לאללה
ועובדה, בחור כמוני
לא שייקספיר אך לא תמהוני
ממשיך לצחוק מהשטיקים
'כיף כיופק'! כך אומרים?
[ליצירה]
כגודל האמת שבאמירה האובייקטיבית כי הכאב מעיד על קרבה, כך גודל היסורים על האמת הסובייקטיבית של מציאות הריחוק.
או במילים אחרות, התחושה כל כך מוכרת והנחמה שבמילותיה של מישי, עם כמה שהיא נכונה, בשביל המרוחק היא כמו ניחום אבלים למי שעדיין חי בתוך תחושת האובדן לא עלינו. ממאן להתנחם.
(לנחמה יש גם תוצאות שליליות אם היא מרפה ידיים.)
בכל אופן, אלנתן, רעיון ידוע הוא ששני האנשים הרחוקים ביותר הם אלה שעומדים צמודים אך גב אל גב ומסבים את פניהם לכיוונים הפוכים. כל שעליהם לעשות כדי להפוך לקרובים ביותר שאפשר הוא להפוך את פניהם, לשנות את צורת ההסתכלות...
בהצלחה :)
תגובות