אה... איזה ילד רך בשנים..
אבל זה ציור נחמד.. יש לך נטייה לצייר דברים מפחידים
אני בטוחה שאני לא יחדש לך בזה כלום- ובכל זאת אני אומרת לך את זה: אתה מוכשששששששר!
נהד-ר!!
גם אני אוהבת זקנים, מאד, והציור הזה רק גורם לי לאהוב אותם יותר.
חוץ מהרישום הנפלא, כל כך מוסיף השם! [וגם העובדה שהציוק כאילו יוצא מתוך הדף].
שוב לאהודות...
[ליצירה]
אה... איזה ילד רך בשנים..
אבל זה ציור נחמד.. יש לך נטייה לצייר דברים מפחידים
אני בטוחה שאני לא יחדש לך בזה כלום- ובכל זאת אני אומרת לך את זה: אתה מוכשששששששר!
[ליצירה]
נהד-ר!!
גם אני אוהבת זקנים, מאד, והציור הזה רק גורם לי לאהוב אותם יותר.
חוץ מהרישום הנפלא, כל כך מוסיף השם! [וגם העובדה שהציוק כאילו יוצא מתוך הדף].
שוב לאהודות...
[ליצירה]
זו שאלה גדולה לדעתי.
קצת לא ברור לי עדיין אם המשוואה של:
"אדם פתוח=אדם מאושר, אדם סגור=מסובך ומוחמץ"
נכונה או לא, זאת אומרת, הלוגיקה פה מאוד חזקה - מי שלא מוכן להחשף נובע מכך שיש לו מה להסתיר יוצא מזה שיש לו בעיה שהוא לא יודע איך להתמודד איתה, ומכאן ניתן להסיק שאם רק היה נפתח לאחרים היה מוצא מזור למכאוביו. חזק, אבל אני עוד לא בטוח.
את תחושת ההתערטלות שבאה לאחר ההחשפות ומותירה אותי נדיף ופגיע אני שומר לזמנים נדירים ומיוחדים ומצד שני אני כן רואה ברכה בהתמודדות האישית, לבד, לפעמים.
שמא תאמרו: לא היה צורך להרגיש פגיע לאחר הגילוי אם כולנו היינו בעלי כוונות טובות,
זהו שאני לא בטוח, ולא רק בגלל שלא כולנו בעלי כוונות טובות, אלא גם בגלל שאפילו כוונות טובות צריכות צלף.
(אהבתי את מה שכתב יאיר שגיא בכיוון.)
אבל כמו שהתחלתי, שאלה גדולה.
והכתיבה נהדרת אגב.
[ליצירה]
יאנוש, צמררת אותי. ברוך דיין אמת.
וגם, אני מתלבט מעט אם לומר זאת כי אני לא רוצה לקלקל אותך אבל קשה לי להתאפק...
הכתיבה שלך כאן ובעוד מקומות מגלה עליך משהו מאוד מיוחד. אתה כותב ממקום כל כך רגיש שנדמה כאילו איננו מודע לעצמו בכלל, קטן בעיני עצמו, אבל נוגע לי במיתרים דקים דקים ופנימיים ונכונים כל כך.
הרגשתי ככה כאן, וגם ב'ברבי בוי' וגם ב'יוחנן' אז זהו.
פשוט תתעלם ממה שכתבתי כדי שתמשיך להיות ולכתוב ככה מהלא מודע. זה נפלא.
[ליצירה]
המון מחשבות. כיף לעקוב אחרי חוט המחשבה שלך למרות שההסתעפויות שלו קשות לי לפעמים (שלא לדבר על הקפיצות המפתיעות).
בכל אופן, עשה לי עצוב קצת, לא יודע.
תגובות