אה... איזה ילד רך בשנים..
אבל זה ציור נחמד.. יש לך נטייה לצייר דברים מפחידים
אני בטוחה שאני לא יחדש לך בזה כלום- ובכל זאת אני אומרת לך את זה: אתה מוכשששששששר!
נהד-ר!!
גם אני אוהבת זקנים, מאד, והציור הזה רק גורם לי לאהוב אותם יותר.
חוץ מהרישום הנפלא, כל כך מוסיף השם! [וגם העובדה שהציוק כאילו יוצא מתוך הדף].
שוב לאהודות...
[ליצירה]
אה... איזה ילד רך בשנים..
אבל זה ציור נחמד.. יש לך נטייה לצייר דברים מפחידים
אני בטוחה שאני לא יחדש לך בזה כלום- ובכל זאת אני אומרת לך את זה: אתה מוכשששששששר!
[ליצירה]
נהד-ר!!
גם אני אוהבת זקנים, מאד, והציור הזה רק גורם לי לאהוב אותם יותר.
חוץ מהרישום הנפלא, כל כך מוסיף השם! [וגם העובדה שהציוק כאילו יוצא מתוך הדף].
שוב לאהודות...
[ליצירה]
מרגש
וזה יפה מאוד, אם כי באהבתי להערות קטנוניות אבקש להתעקש על האמת של המדרש המוזכר. איש ואשה, זכו (אולי מלשון נזדככו, כך שמעתי פעם) שכינה ביניהם (שכן הם כוללים את שם השם בקרבם באותיות י + ה), לא זכו (ושוב, במובן של טהרה) - אש אוכלתם (משום שבהוצאת אותיות השם נותרות רק אותיות האש..).
וזה יותר מוורט יפה של חז"ל לעניותי...
[ליצירה]
:)
אוהב כל מילה שיכולה להסביר לי עוד קצת על הדבר המופלא הזה שנקרא 'כתיבה'. ממש ממש נפלא.
חברים. ברשות, בעל הבית (מנחם דויד), ברשות הכהנים (ותיקי האתר), ברשות כל המסובים (אוהבי המילים) וכמובן ברשות אוריה...
אני מכריז בזאת על הקמת מקבץ היצירות בנושא: 'מדברות בעד עצמן' - המקום שמרכז את כל מה שנכתב על חווית הכתיבה וענפיה.
אנא, הוסיפו את קישוריכם ביד רחבה, כל מי מבאי האתר שפרסם כאן אי פעם קטע מסוג זה יואיל להוסיף את שם הקטע.
זה כמובן בתנאי שלאוריה לא מפריע שנשחק בחצר שלו,
אפשר אוריה?
תגובות