.JPG)
דפדוף בזכרונות
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לקצת אחרת אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר). [ליצירה]
- [ליצירה] יוסי סידר סיפר כשהם חיפשו טלפון כזה הרבה זמן לצילומי "מדורת השבט". שאול- היא צולמה לפני חצי שנה בנגריה בשוק הפשפשים. בעל הנגריה כמעט שבר לי את המצלמה, ככה שאני לא מתכוונת לחזור לשם בשביל החצי סנטימטר שחסר... :) [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מסקרנת היכן ומתי צולמה? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ערוגה, כ"כ יפה! חסר לי רק עוד סנטימטר שמאלה, בכדי לא לקטום את התיבות. מי משתמש עדיין בטלפונים כאלו?? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! ממש נוגע ללב. את עושה דברים ממש יפים בש/ל! חשבתי, אולי היה מעניין לחתוך בגסות את התמונה גם מימין, על הטלפון, כדי להדגיש יותר את הקיר. והזכרת לי משהו מצחיק בתגובה שלך: לפני שבועיים בערך הלכתי לגן הציבורי לצלם ילדים. התחלתי לעשות איזה בוק על איזה ילדה חמודה אחת שישבה מולי על מגלשה וחייכה לי, ופתאום הגיע איזה רוסי ענק, ואמר לי (תדמייני את המבטא הרוסי הכבד): "למה אתה מצלם? זה ילדה שלך? תצלם ילדה שלך!" ואני רק ניסיתי למלמל משהו לא ברור על כך שאני אוהב לצלם... [ליצירה]
- [ליצירה] שיא חדש נשבר בפאטתיות התגובות שלך לעצמך. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי מוסיפה אנטר לפני "והנה לה אישה" כי המבנה משתנה שם. וסימני פיסוק. זה בהחלט עוצמה. ושתיקה. [ליצירה]
- [ליצירה] צר לי, אני גם לא מסכימה. אם צורה הייתה בלוג אישי אולי היה מקום להודות למי שמשתף ונחשף. צורה היא לא היומן הפומבי של אנשים, למרות שלפי הרבה יצירות לאחרונה נראה שאנשים חושבים שכן, זה אתר יצירה שהוקם מתוך הנחה שאליטזם אינו מקדם ובטח לא יוצר איכות, אבל בנתיים נשארנו קרחים מכאן ומכאן. הנחת הבסיס בחוסר סינון היא שהציבור יוצר מנגנון סינון משל עצמו והמדד אליו הוא בתגובות. אבל התגובות הפכו לשרושר יום הולדת, מדור הד"ש היומי או פרגון הדדי לחברה מהכיתה. וזה עצוב בעיני. צורה היא אתר דמוקרטי, אבל הדמוקרטיה חיבת להגן על עצמה מפני דרדור האתר לרמה של עיתון סניפי, והתגובות הוא מנגנון ההגנה הזה, השתמשו בו בתבונה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את איך שזה כתוב. חבל שלא הרחבת יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] אז אם בלי להכיר את השיר המצוטט זה היה נראה לי לא קשור לשאר השיר, אז קל וחומר. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת, אני זה אתה, שאין בסיפור הזה שום מסר דידקטי. אם כוונת היוצר הייתה לעורר אותנו לטבעיות הישראלית ולאמונה הוא היה מסיים את הסיפור כשגידי ועינת גרים להם בגבעה, הוא כותב לנקודה והיא מחנכת באולפנא. זה סיפור על החיים, על התמודדות ולא סיפור מגוייס לתובנות מעמיקות מוגשות מרוסקות בכפית. זה סיפור מעניין, כתוב טוב, וזהו. וזה די הרבה, ובהחלט די והותר. [ליצירה]
- [ליצירה] סקאפי, אם שירים בינונים מינוס זה מה שצריך כדי שתחזור אליי, אני אמשיך. (זה או זה או יצירות ביני"ש משוחרר, כך מסתבר) זה מה זה זה. ומרציפן, לא אהבתי את הספר כלל לכן אין לי נקיפות מצפון על הרס השם הטוב. הייתי באותה מידה יכולה לקרוא לזה "נקרעה לו הרשתית". (זה בשבילך נחושת. עכשיו את יכולה להתהדר בהבנה. :)) [ליצירה]
- [ליצירה] ופעם יהודה עמיחי כתב על קבוצת תיירים בירושלים, והמדריך מסביר להם ששם, באלכסון מראשו של האיש עם הקניות יש קשת ביזנטית. ויהודה עמיחי שואל מתי יבואו ימים שבהם יגידו ששם, באלכסון מהקשת הביזנטית עומד איש שחוזר מקניות לביתו? (דופקת את הראש בקיר ארבע פעמים על ככה שאין לי את הציטוט המדוייק כאן והעזתי לחלל את הקודש..) בעיני השאלה עצמה לא נכונה האם תוכלי לכתוב שיר "מרטיט לבבות, מרעיד מחשבות, מלחלח עיניים בסתם בוקר?" אבל סתם בוקר לא זקוק לשיר כזה, ושיר כזה לא נועד לסתם בוקר. בשמחות בלבד, שירה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא ככה בכלל. [ליצירה]
תגובות