זה היה סיפור של חורף
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כותרת מפוצצת. הייתי מוצא מילה אחת, שקטה, ע"מ לא להעירו. [ליצירה]
- [ליצירה] (אין לי מילים בשביל להגיד) חמוד. והרבה יותר מזה, אבל [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא אוהבת את הכותרת (הכל עובר במשפחה, חה חה) אבל התמונה הזו נהדרת, ולחשוב שבמציאות זה הרבה יותר קטן- זה ממש מרגש. באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי זה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] (אבל שי, בטח אפילו אתה יודע שהמשך השיר הוא: "זה היה סיפור של חורף, *לא יותר*"). [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא ממש! הצלחת להימנע מחשיפת-יתר בחלק העליון, וגם לתפוס את היצור כשהשמש מוטלת עליו בעדינות-ללא סינוור. והתוכן..פשטות כזו שאפשר למצוא רק ביצורי חורף, שנולדו להצטנפויות. את בסדר את :-) [ליצירה]
- [ליצירה] את מוזמנת יש לנו מלא כאלה בחצר (אם אנחנו לא דורכים עליהם בטעות...) [ליצירה]
- [ליצירה] לא קונה את תשובתך לשי. ומה אם אני לא מכירה את השיר? אז שימי סימני ציטוט שנדע שזה חלק ממשהו שהוא לא שלך. ככה זה. וחוצמיזה- תמונה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] גב' צורכת שטרודל שטרודל שטרודל, זה שיר מוכר, אז במקרה את לא מכירה אותו. הכותרת רומזת רמז ברור מאוד. (ואני לא מהמצדדים בכותרת הזו, אבל כך זה. הבעיה בכותרת היא לא חוסר הזיהוי שלה. רוב האנשים מכירים את "זה היה סיפור של חורף, לא יותר". קלאסיקה ישראלית.) [ליצירה]
- [ליצירה] מצד שני, לכל זמן ועת תחת השמיים. יש זמנים של התרסה (לחוג מעגל ולא לצאת ממנו) ויש זמנים של כניעה (להבין שכבר אי אפשר להציל את סדום). [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השלב עם החלב. אהבתי בכלל. ואני גם אוהבת הפוך. אם אלה הפנים שנגלו אליך בתחתית כוס הקפה, אז אשרייך. [ליצירה]
- [ליצירה] אה, יש לך יכולת לתאר סיטואציה באופן מאוד מאוד ציורי, אבל השיר הזה ארוך מידי, וכל הזמן נבנה לקראת נקודת שיא שלא מגיעה. בנוסף, החרוזים קצת פשטניים מידי ולא מוקפדים באופן שווה לאורך כל השיר, זה גורע מאוד וחבל. ודבר אחרון (מבטיחה)- הבית האחרון ממוסס בהומוריסטיות שלו את כל מה שכתבת, ותלוש לגמרי וגם זה חבל. חוץ מזה, ברוך הבא לצורה. בברכת, עלו נשתפר. ערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] מזמן איבדתי את האובייקטיביות שלי ליצירות הצה"ליות של נציגינו הלוחמים, אבל זו בהחלט יצירה יוצאת דופן. (הלואי ויצירה כזו הייתה מתנוססת בדפיוצר שלי.. :)) פתיחת המעגל וסגירתו באותו השיר נותן הרגשה שלמה של שאלה ותשובה, ועם משחקי המילים, אתה מקבל זר כוכביות טרי מהערוגה. מצד שני, מבחינה רעיונית נראה לי שהתשובה לא במקום. אסור לאבד את ההלם והכאב הזה, ולא לקבל את האישור של הכלה. ההתרגלות היא אחד מתכונותיו הדואליות של אדם- מצד אחד הכרחי לנו להתרגל לדברים מסויימים כדי שנוכל להמשיך לחיות ("גזירה על הממת שישתכח מהלב") מצד שני יש תכונות שחשוב לא להתרגל אליהן אלא לשמור עליהן ועלינו ("אשרי אדם מפחד תמיד"). וכאן עליי לחלוק על ניתוחו של האלומות,התיאור הפלסטי המפורט לא בא להביע, לדעתי, זחיחות או זיוף אלא להפך כאב אמיתי. בפירוט הזה, יש יופי פשוט ונורא, אבל שוב- צריך לראות את הכאב הזה ברובד של חילול השבת, שגם אם הוא נצרך הוא עדייך חילול, ולא להתדרדר לרובד של כאב על שבירת ההרגל והנורמה. לא לאבד את הרגישות לקודש. וסבתא שלך מוסרת שיותר משמרו בנ"י על השבת שמרה השבת על בנ"י. [ליצירה]
- [ליצירה] יו, ברוכהבא. אני חושבת שגם אם אקרא את זה שוב ושוב, תמיד אגלה דברים חדשים. [ליצירה]
- [ליצירה] אודיה, איך את קשורה לזה? [ליצירה]
- [ליצירה] אולי נייחד קטגוריה מיוחדת לשמואל ירושלמי? הרישירה זה לא, קטע אולי בשמעות הצינית, וגם בקושי דעה. אבל משומה, כמו שזרבה אומר, היצירות שלו גורפות תגובות שלא היו מביישות את נסיכי צורה. זרבה, אתה לא הולך לשומקום, לשב"כ יש עבודה רצינית עכשיו עם מתקרבת ומנסה שוב. :) [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון מצויין, גם ללא התערבות בצבעים שדי הופכת את המסר לפירה בכפית. לשם ההגינות היה ראוי לציין שזה עיבוד לתמונה לא שלך. (אלא אם כן זאת תמונה שלך ואז אתה מפורסם). [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שהיצירה הזאת עומדת בפני עצמה, גם אם אתה ותאיר חולקים מדף ירוק, אתה לוקח את התנועות למקום אחר, הדגשים והסגנון אחרים לגמרי, והציניות והסאבטקסט הם ברמה אחרת. בקיצור, יצירה מצויינת, הרבה יותר סאבלימנאל מאשר צל. אהבתי מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] מה חידשת כאן? התמונה הזאת עוד פחות ברורה ובנוסף חשוכה מידי כך שחלק מתכולת הארון נראה כמו כתמים. הקומפוזציה החתוכה לא משרתת את התמונה. חבל. [ליצירה]
תגובות