גזע סמפוניה עקור משורש
תיו לתיו, קו לקו ועקום הוא הקו
וצורם הוא התיו, ומומת השיר
לא שומע לצו.
ומוטב -
ותדום הזמרה לנצח לנצח!
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מאוד חזק. החיבור בין הרגש לטבע מעצים את שנייהם. [ליצירה]
- [ליצירה] אל תאמין באדם לעולם [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט ויפה./ טוב שזה בקטע, למה אני מכיר כמה ,באתר כאן, שהיו מסגווים כשירה... [ליצירה]
- [ליצירה] ביקורת ופתרונה אין מה לומר ההתמודדות עם הנושא ראויה להתפעלות כמו הרבה שירים שלך ואין צורך להרחיב על כך. הדס, קחי נשימה, אני החלטתי להשאיר את הביקורת הדינמית והבוטחת שלי. תראי כמה שזה פשוט לבסוף.... או שלא החריזה איכזבה אותי. לא נראה לי שצריך להשקיע כזה מאמץ כדי לקרוא. עד שמגעים לסוף - החרוז הסוגר מתגנח. שני החורזים באמצע הרבה פעמים מתמלמלים כש-השני מקוטע יותר ולא משלים כמו שצריך את החרוז שלפניו. אולי זה נובע מהנסיון לשמור על החריזה החיצונית. אם כך צר לי זה לא עוזר. *************************************** שמתי לב פתאום שאם אני קורא לאט יותר זה מסתדר, אך אין בזאת לבטל לעניות דעתי את הביקורת כי במבט ראשון-שני-שלישי ועדיין נראה שמדרך הטבע והתנהלות השורות הקריאה מהירה מסקנתי היא שכך זה צריך להיות כתוב: יסתלק לו! נער רועים מן הפלך על נבלו ודוביו, שירתו הלוהבת איך העזת לחשוב שאולי ואוהבת - לא תתן בת שאול את עיניה בהלך הכיוון ברור יש כאן צורך לשנות את מבני הבתים, אלא שנראה לי שאז לא תסיגי הדס את הרצף התבניתי המאוחד, כי בית-בית ומבנהו, לא כן? או אז או שתוותרי על כך או שתכתבי כמה בתים מחדש!! בהצלחה! בעז [ליצירה]
- [ליצירה] יש הרבה מתח ועוצמה בשיר הזה, לו רק היה יותר מובן... וגם מעט יותר רגש אישי מעצמך יכול לעזור (כי רגש לגבי הנושא בכללי קיים ומורגש לי), אבל קודם כל בהירות. [ליצירה]
- [ליצירה] ידידיה גולדשטיין ההסבר שלך על השבת הוא פסיכולוגי. בשביל יום מנוחה לא צריך להיות יהודי במיוחד. [ליצירה]
- [ליצירה] התורה היא תורת חיים והבחירה בין חטא למצווה היא בין משהו טעים מאוד ומגרה שבא במאמץ, למשהו טעים אחר שיש בו עוצמה ואינסטינגט של חיה. התודעה של 'הראש הישראלי' חודרת גם למערכות של הגויים וניזונה מהם . לישראלי יש גם גוף שלם, אבל מעט פחות עוצמתי ובא בקלות כמו של הגויי. היהודי יעבור מחסומים כדי לשדרג את המערכת החושית שלו לרמה גדולה וגבוהה אפילו משל הגויי, רק בצורה פושרת יחסית. בסופו של דבר מדובר בעולם אחד. אז- שניהיה לראש ולא לזנב. באופן כללי: אני פשוט מנסה להחדיר 'תודעה ' של חושים ביהדות. [ליצירה]
- [ליצירה] חסר לי תאור הקרב. הבית האחרון מופיע פתאום כ מוסר השכל מעצבן.. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שזה פשוט (ולא פשוט) זה עדיין חזק! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
