יכולתו של אדם להסתכל על עצמו מהצד משביתה את כוחות היצירה שלו
רדף השיג
-
כבר לא בייני"ש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעניין [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד דווקא נראה לי שהכתיבה צריכה לבוא מתוך ערפול מסויים של המודעות (אח"כ אפשר להתבונן בדברים מתוך מודעות) כך שאני מסכים עם הדעה. אבל עצם זה שכתבת אותה גורם לנו להיות מודעים לזה ופוגע ביכולת ליצור, לא? אני מקווה שלא... [ליצירה]
- [ליצירה] דעה? זה יותר נכון מדעה, ולא רק נכון ! מאחר ודעה הינה של אדם אחד, וזו ממש אמרת כנף. אדם המביט מהצד אף על עצמו, מכניס פנימה דברים אשר אחרים רוצים לראות או לשמוע, אולם לא יכתוב או ידבר מתוך עמקי נשמתו. לא יהיה זה האני שלו. תהיה זו דמות מזויפת ותשלוט בו בסופו של הדבר. אנו כותבים ויוצרים כל דבר, לפי קשרונינו המולד אשר ניתן לנו במתנה ואנו קצת ליטשנו אותו. אהדתי, אהבתי, נהנתי. תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] ? אולי להפך, אולי המטה קוגניציה היא זו שעוזרת ליצירתו להפוך מודעת יותר, בנויה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] למי שמכיר את יצירתי "הגירוש מגן העדן" (וכן את הערותי ל"בשבח הפנטאיזם") נהירה כוונתי... כוחות היצירה של האדם נובעות מתוכו - מתוך הרגש שלו ("מהאלוקים" כביכול) בעוד שיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מן הצד נובעות מכח הדיבור שלו וענינן מידור ומיגור (אנליזה) של הקיים והתרחקות מהאלוקי שבו ("מסך" בחסידות) [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכים, להיפך! לדעתי, כל יכולת היצירה נובעת מיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מהצד.. מי שמסוגל להסתכל מהצד מסוגל לכתוב גם עד כדי התמזגות והזדהות ברמה גבוהה. [ליצירה]
- [ליצירה] תסתכלי ביצירות הציניות האחרות שלו ("...קורנפלקס..." , לדוגמא) [ליצירה]
- [ליצירה] בהתחלה חשבתי שזה על ישל"צ אבל התבדיתי [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] ל"רם" - ב"צביעות" מן הסתם התכוונת אלי - ובכן, אני באמת אהבתי את השיר ( דווקא אצלי המוות ויהונתן כן מתחברים - סופו באמת היה טראגי ) ועם "כנפי שחר" כן הסכמתי - הוא מה שאמרתי : היה אפשר להבין לא נכון את השיר - אך לא כל אהבה היא מינית [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר את ירושלמי בתוכן (אך לא בסגנון ב"ה- יחי ההבדל) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על הבידור! [ליצירה]
- [ליצירה] איזו חמודה [ליצירה]
- [ליצירה] זה נקרא threesome באנגלית.... בואנה, לשלי הזאת יש פנטזיות פרועות במיוחד. [ליצירה]
- [ליצירה] דור הולך ודור בא ורק שמואל ירושלמי לעולם עומד ונואם [ליצירה]
- [ליצירה] וורטים נחמדים בהחלט! גם הרעיון יפה! אשר לשאלה עצמה: צריך להבין בימי מלכות בית חשמונאי שימש חג החנוכה מעין יום עצמאות חשמונאי. הילכך, לא חיבבוהו חכמי הפרושים כשם שלא חיבבו את מלכות החשמונאים בכלל ( כמו שהיום החרדים לא מסמפטים במיוחד את יום העצמאות) ולכן חנוכה היתה מעין חג צדוקי שהפרושים חגגוהו כמו שהיום מניפים דגל בפונביץ' ביום העצמאות. (מענין אם ימשיכו להניפו גם אחרי שלא תיהיה מדינה. וא"כ - איזה טעמים איזוטריים יתנו לזה?) לכן אין מסכת המוקדשת לחנוכה (בשונה מכל החגים האחרים כולם ) והחג מוזכר כבדרך אגב בכמה שורות בודדות שגם אז הסיבה הניתנת היא א'שטיקאלע נס ולא הסיבה שלכאורה היא העיקרית - הנצחון הגדול שהיה לנו והגבורה היהודית בעמידה מול עם זר. (וראה רמב"ם על הנושא. בתור אדם שחי הרבה שנים אחרי קרוס ממלכת החשמונאים, הוא היה יותר מוכן לקבל פן זה של החג ) שים לב שנס פח השמן לא הוזכר לא בספרי המקבים ולא ביוספוס. יוסיפוס מעיד שהחג נקרא "חג האורים" וכותב:"ואולי נקרא כך בגלל אור הנצחון הגדול שנתן לנו" (ואגב , לא יוסיפוס ב"קדמוניות" ולא ה"מקבים" לא נעדרים תאורי ניסים מנסים שונים , אף כאלה שלא נשתמרו במסורתינו - לדוג'- המלאך היורד מן השמים להגן על לוחמינו וכד') ה"משנת יעבץ" (הגרי"ב ז'ולטי) אומר בדעת הראב"ד שבימי בית שני לא הדליקו חנוכיות ( וכך משמע מיוסיפוס) והחלו להדליקם אחרי החורבן זכר למנורת המקדש. [ליצירה]
תגובות