ברחובנו הצר
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הו... התקשיתי לראות זאת בתחילה. אכן אירוני... תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה אבל לא הבנתי את הכותרת... [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב הוא היה נגר כל כך נחמד. סתם, זה סתם צירוף מקרים מגניב. זה ברח' יפו בירושלים? [ליצירה]
- [ליצירה] אירוני..... כמה אירוני...... [ליצירה]
- [ליצירה] חכם אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] מקק יקר, היית חולה כשלימדו בשיעור זימרה את השיר "על כפיו יביא"? תשלים את החומר דחוף... [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה פשוטה ויפה!!! כל הכבוד על הראיה הוויזואלית וגם הביצוע לא רע (אולי כדי להתקרב יותר) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי זה פשוט מעולה! באופן כללי, אתה פשוט מעולה. חילך לאורייתא. [ליצירה]
- [ליצירה] לא שאני במצב רוח יותר אופטימי כרגע, אבל האנשים הנינוחים עליהם אתה מדבר,שיהיו "מאושרים גם בעתיד"- אין להם עתיד, הם ישארו בהווה של היום, קרי בעבר. נראה שגם אתה לא מאמין שהתקווה היא התבלין של הצרות- "סמנו את הדרך אליו בבירור וצעדו בה"- זה תקווה/ שאיפה למשהו בעתיד, למימוש רצון, אפילו אגואיסטי. צריך משהו לשאוף אליו.למרות שלא תמיד מוצאים. [ליצירה]
- [ליצירה] 122 "איזה חג תאהב מרב?" זוכה לתגובה מספר קב"ב. זו כמובן גימטריא ולא קציצת בשר טריה, (של כל מספר כשהוא לבד לא בחישוב המאוחד..) למרות שכאן לא אתנגד בסטייק בקר להתכבד... מה שאורי לא מכיר, על אף היותו כותב בכיר שלאחר מספר צפיות הן מאפס מתחילות ואכן כתבתי את דבריי כשיש גיבוי מאחוריי. מה שכן, אלפייםשלושמאות אכן ראוי למחמאות לשלל הכותבים החורזים והמגיבים שמול המסך בסבלנות יושבים, ורואים מה חרזו בתגובות לפניהם ועל מה הם צריכים לכתוב שינוניהם (אם למילה "שינוניהם" אין מקור מיושן תוסיפו לעצמכם ב"אבן שושן") וכתב לו בוסקילה,שנקרא גם אלדר שבתנ"ך כנראה הוא שולט נהדר שגם נביאינו חרזו הם חָרוֹז ועל העתיד כך רצו הם לרמוז ואנחנו, שבנבואה איננו שולטים (אף שכידוע היא ניתנה לשוטים) לא נדע מתי השרשור ייגמר אבל רק אם יוּתר לי כאן להתמרמר: האם לא מגיע אף לממזרים לכתוב את התגובה המאה ועשרים??????? [ליצירה]
- [ליצירה] אני?! אני מסיפור אחר.. בדיחה זה בטח לא. גם לא ברור איך הכותרת קשורה. את המילה "ממדים" כדאי היה לכתוב בכתיב מלא, בגלל האסוציאציה למדים של הכחולים. עד כאן. [ליצירה]
- [ליצירה] . אחרי שכולן ברחו לך ב"-ללא-" אני שמח שהן חוזרות אליך ומקבלות צורות טעמים, ניקוד ותנועות. יהיה בסדר בסוף, נקמבן משהו :) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, אבל... שאיפות לי בתחום הצבאי יש יותר ועל כן על תפקיד החורז אוותר כ עדיף עוד לרוץ על גבעה או על הר מאשר להצליח לכתוב משורשר אם יצליח חרוז לרצד על נייר אין זה אומר כי אהיה מאושר. עם הנשק ביד ובתוכו הצולבת אוכל להגן על המדינה האוהבת ולא עם עוד עט או עם עוד יצירה את אלה השאירו להיכתב ב"צורה" [ליצירה]
- [ליצירה] who nose? אולי את כתבת אותו קודם? (הגיוני, כי כתבתי אותו בהקשר של המפגש) (אגב,כדאי שתדברי עם מרווין, הוא נראה לי קצת שבוז) ממזר פטוניות. [ליצירה]
- [ליצירה] ביקוֹראתי יש בעיה קשה עם החריזה: "קודר-עוצר-עובר-קָר- לדבר" ודלעתי אחד ה"אף"ים מיותר. גם המשקל בעייתי,הקראתי את זה לעצמי וזה הפריע לי. הדימוי עם הכנפיים נראה תלוש מהיצירה, כאילו הגיע משום מקום. [ליצירה]
- [ליצירה] התפחלצתי עשוי טוב מאוד. שינוי הכתב משמש מעבר מעולה בין הסיטואציות. שלא נדע מצרות. [ליצירה]
- [ליצירה] what if g-d was one of us... יפה לראות קטעים רציניים שמצליחים גם לקרוץ. [ליצירה]
- [ליצירה] .שומו שמיים והאזיני ארץ ליד המחשב התיישבתי לכתוב ואת השרשור להעלות מהאוב כי בפעם האחרונה בה גלשתי להסתכל גיליתי דבר ממש מתסכל שאני רק כותב,ואורי משיב וחוץ משנינו, איש לא מקשיב. והנה בבואי שוב לכתוב אל האב דבקה לשוני לחכי (וזה כאב..) כי כתבה פה פיצקית עוד שוס עצבני והוכיחה את מה שכתבתי אני (שכל הדתיים את כולם מכירים דרך דודים, חברות וגם חברים) ויכלה, אם רצתה לענות בחיוב לגרום לאורי לארץ לשוב כי אחרי הכל, ביזנס וזה, אבל להבריז לאחיין זה ממש מבזה , ביום בו עומד הוא מתחת חופה עם כלה בשמלה לבנה ויפה. ודבר מה עוד גילינו, ממש מעניין שחרוז זה טעים בשילוב חלב-אם ואפילו גורם לעולָל בן יומו להפתיע בברכת המזון את אימו. איך גדל דור צדיק מול כל פיקסל ותו והילד לומד גם גמרא מעכשיו! אחיו הולכים בקייט לנפוש והוא ב"בבא קמא" שובר את הראש! הם קמו הרגע, אורזים ת'תיקים והוא כבר ער משעת "ותיקין"! זה הקטן עוד יגדל בלי ספק ותלוי אם גם הוא חרוזים יסָפֶּק כשיגדל וישב אל מול המחשב ויאמר "ממזי? זה מוכר אני חושב..." נראה לי שראיתי את שמו כבר פעם וכבר עולה בגרוני איזה טעם טעם מוזר, שלא בא אל גרוני מאז שהייתי תינוק גאוני. ויקרא לאימו וישאל לסיפור והיא תענה: "זה ההוא מהשרשור, שהתחיל עת היית עוד רך בשנים וממשיך עוד מאז כבר כמה שנים ואת דודה אודיה אתה זוכר? מי שידך לה? זה הוא ולא אחר. הוא הפך עולמות ושיגע פילים וכל זה בעזרת חרוזים דביליים שהגה ממוחו בשעות הזויות ועל כך גם לא חסרות עדויות." ויאמר התינוק, שגדל קצת מאז "וואו, באמת זהו קטע חבל"ז!" אז בואו נראה, חברים יקרים לאן יובילו מכאן שאר המשרשרים- [ליצירה]
תגובות