Not Dead Yet
מ י ב ל א ש
-
מתוך קטסטרופה היסטורית...
משתשמש זה כבר לא בשימוש. עברתי דירה ל-
Miblasch
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הקישור שלך בין האדם לטבע פשוט מדהים. חמק מראשי הרעיון שמאחורי היצירה, אף על פי שהרישום עצמו מרהיב... האם יש כאן עוד נקמה של הטבע? זה דווקא מסביר הכל, חוץ מהעץ הכרות. למה הוא כרות? מה כרת אותו? איך? מי עדיין לא מת? אני משער שהאדם, אך אפשר להגיד אותו דבר על העץ. או שמא... האדם והעץ אחד הם? ("כי האדם עץ השדה...") יפה מאוד! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] Not dead yet כי למרות הנסיון לכרות לו את העץ, יש בו הרבה מעבר לדברים הצפויים והרגילים, שיביאו בסופו של דבר לצמיחה חדשה... מקווה שזה עזר.. מיבלאש. [ליצירה]
- [ליצירה] אומרים על עץ הצפצפה שהוא נקרא כך לא בגלל קולות שהוא עושה אלא שאם כורתים אותו אז הוא מצפצף על כולם ומצמיח עוד חמשה עצים בסביבה וכל הצמיחה שנמצאת בציור מתחת לעץ מזכיר לי את זה(מישהו מאחורי גבי טוען כי קוראים לו עץ צפצפה בגלל הציפורים שעליו שאוהבות אותו מאוד ומצפצפות) [ליצירה]
- [ליצירה] יש בזה תקווה, אך, זה עושה לי עצוב. למה זה ככה? [ליצירה]
- [ליצירה] לא רציתי להיות הנודניקית היחידה, כי באמת התרשמתי מהשיר, אבל שלושת הזקנות המיטולוגיות, זה עיוות מאוחר יותר. במקור מדובר על the maid, the mother and the crone, שזה אומר שאחת צריכה להיות צעירה מאוד, אחת אימהית והאחרונה זקנה. הייתי ממש מציעה לך לקרוא "Sandman" של נייל גיימן. היצירות שלך ממש מקבילות לקו שלו. נהנית מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] לביא, ממך ציפיתי ליותר. : d [ליצירה]
- [ליצירה] כן.. זה לא אומר שהבנתי אותו.. : ) תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. מצטרפת גם. [ליצירה]
- [ליצירה] מחכה לך בסיבוב. ד"ש למישפוחה. : ) [ליצירה]
- [ליצירה] האם באמת זה הצד בעלוב שבנו שמחכה ליורה הבא? האם אין זה הצד הרגיש יותר, העדין יותר, החייב להשטף מהנבלות שעברנו (או שעשינו ), כדי שיהיה מסוגל להמשיך להתקיים? מאוד אהבתי את הרעיון, אבל אני חושבת ששכיחה היא לרב מתנת אל. דימוי היורה האחרון, כאמצעי לשכיחה הוא מקסים. נראה לי כולנו כבר עמדנו פעם אחרי הגשם, מסתכלים על העולם הנקי פתאום (גם אם זה רק לכמה רגעים), מקווים שלגבינו זה היה כ"כ פשוט.... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חזק, מזעזע ביופיו. או שזה ההפך? תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו רביעית, הייתי צריכה לחזור על השיר כדי להבין את המשחק :" ..שהוא... וגם זה... הוא גם...וזה...." מאוד נחמד, מחייב את הקורא להשקיע קצת מעצמו ביצירה, כדי לקבל את מלוא המשמעות. הדבר היחיד שחבל זה הכותרת. אני מרגישה שזה היה יכול להיות יותר מוצלח אם היית מכניס קצת מהמיסטורין שבתוך השיר לכותרת. "וזה" לא רומז כלום... חבל. תודה, מיכל. [ליצירה]
- [ליצירה] אהדתי. יש לך דימיון אסוציאטיבי - פשוט מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא משנה כמה רומנטי-דכאוני בנאדם בבית קפה עם מבט רחוק וסיגריה הפה נראה, שום דבר לא יסתור את העובדה שזה מסריח חבל על הזמן.... : ) יום טוב. [ליצירה]
תגובות