Not Dead Yet
מ י ב ל א ש
-
מתוך קטסטרופה היסטורית...
משתשמש זה כבר לא בשימוש. עברתי דירה ל-
Miblasch
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הקישור שלך בין האדם לטבע פשוט מדהים. חמק מראשי הרעיון שמאחורי היצירה, אף על פי שהרישום עצמו מרהיב... האם יש כאן עוד נקמה של הטבע? זה דווקא מסביר הכל, חוץ מהעץ הכרות. למה הוא כרות? מה כרת אותו? איך? מי עדיין לא מת? אני משער שהאדם, אך אפשר להגיד אותו דבר על העץ. או שמא... האדם והעץ אחד הם? ("כי האדם עץ השדה...") יפה מאוד! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] Not dead yet כי למרות הנסיון לכרות לו את העץ, יש בו הרבה מעבר לדברים הצפויים והרגילים, שיביאו בסופו של דבר לצמיחה חדשה... מקווה שזה עזר.. מיבלאש. [ליצירה]
- [ליצירה] אומרים על עץ הצפצפה שהוא נקרא כך לא בגלל קולות שהוא עושה אלא שאם כורתים אותו אז הוא מצפצף על כולם ומצמיח עוד חמשה עצים בסביבה וכל הצמיחה שנמצאת בציור מתחת לעץ מזכיר לי את זה(מישהו מאחורי גבי טוען כי קוראים לו עץ צפצפה בגלל הציפורים שעליו שאוהבות אותו מאוד ומצפצפות) [ליצירה]
- [ליצירה] יש בזה תקווה, אך, זה עושה לי עצוב. למה זה ככה? [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ'. לא שיכנעת. מה בכלל גרם לך להגיע לעיוות הרעיון הציוני עד כדי כך? [ליצירה]
- [ליצירה] ישר ככה... זה כל האתגר... : ) תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד! [ליצירה]
- [ליצירה] אז איך היה בפרמקולוגיה? שיר חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת מזכיר סיגנון השירים הקצרים היפנים. הרמוני. שקט. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהדתי. יש לך דימיון אסוציאטיבי - פשוט מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] אחיינית שלי גם! שיר יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הההם, בתור ציונית מושבעת, קצת קשה לי לא לפתוח את הקופסת "דברים לא יפים שיש לחשוב טוב טוב לפני שאומרים אותם". העולם מחולק לקבוצות. זו מציאות. מאוד נחמד היה לגור בגן עדן. מה לעשות, אכלו מהעץ. אפשר להעביר את הנצח בלשיר שירי געגועים לגן, וכמה שצריכים להתנהג כאילו ששום דבר לא השתנה, והנחלים עדיין זורמים עם יין, והץ פרי נותן פרי... הברירה הטבעית האבולוציונית כבר תדאג לאנשים האלה.... לפני שישים שנה היו כמה חברה באירופה שחשבו שאם הם ממש יתעלמו מההבדלים בינם לבין השאר, הם ייעלמו. (עיין ערך "מה קרה להם בטרבלינקה"). הציונות, אותה בגברת שאתה טוען שצריכה שתנוצח, זה אותם האנשים שהחליטו להתמודד עם המציאות הקשה, וסופסוף לפעול בכיוון מעשי. ע"י כיבוש. ע"י מלחמות. כן. אחרת היינו עדיין מנסים לשכנע יפה את עבדל יאסר אל חוסייני, במכתבים מתחננים, כמה שכדאי וזה בעצם רק פאייר, שנקבל כמה חלקות אדמה כאן. כשמנסים לעשות הסכם שלום, דואגים שיהיה מספיק נשקים כדי להוצי אותו אל הפועל. "אוטופיה" זו תאוריה מאוד יפה. אבל מעשית, כללי האבולוציה עדיין תקפים. אחוות עמים תושג בדרכים שלא דורשות שמשהו, מישהו, או אפילו רעיון - ינוצח. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! השיר הזה עשה לי הרגשה של פיספוס, כשקשה להגדיר האם העולם פספס אותה, או היא את העולם. תודה!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] יוסף, רעיון נחמד, אבל באמת התכוונתי לצד האפל יותר של משמעות הציור. הקליפה החיצונית מתה, המבט הריק, כשכל מה שנשאר בפנים הוא דבר לא כ"כ חביב, שאחרי הרבה זמן כלוא חייב לצאת החוצה, ע"י שבירת המוסכמות, סידוק של המציאות כפי שהייתה מוכרת... אבל גישה חיובית זה תמיד עדיף, אהבתי, תודה. מיכל. [ליצירה]
תגובות