שיר להשכיר
כוכב אחד מעז
-
למען השם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יההה, איזה יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] משעשע. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי כוכבון, כמה מופלא מצידך. העלת בי חיוך ועוד חיוך ועוד חיוך. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, איזה נהדר להיתקל ביוזמות מתוקות כאלו. גמני רוצה לתלוש.. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון גאוני! :-) גמני הייתי תולשת אם הייתי נתקלת. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה, ובמיוחד תודה לרננה על החמשיר להשכיר :-) מי שמעוניין להפיץ את הבשורה ולתלות שיר להשכיר בשכונה או בכל מקום חביב אחר, מוזמן לפנות אלי באי-מייל. [ליצירה]
- [ליצירה] בת"א יש פרוייקט של העיריה שנקרא 'שירה עברית': בחזית תחנות אוטובוס ברחובות המרכזיים שמו בתים מחמישים שירים עבריים שנבחרו ע"י תושבי העיר. זה מיזם נפלא שנזכרתי בו עכשיו :) שיר להשכיר,שיר להשכיר על גב כל תחנה בעיר שיר להשכיר,שיר להשכיר לכל זקנה, לכל צעיר שיר להשכיר,גם בשבילך!: בחר את המשפט שלך [ליצירה]
- [ליצירה] להגדיל שירה ולהאדירה :) היה מיזם כזה פעם בצורה, אבל הוא אבד. חמוד לאללה מצידכם. [ליצירה]
- [ליצירה] אחלה רעיון!!! לתלות ברחובות! שאנשים יתנו חיוך קצת ירגישו [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, ויפה שמהדהדים פה יצירות אחרות. אז ברוח הערוגה, מעכשיו מודדים כל שיר לפי מידת הסאבלימינליות ומידת הצליות שלו. עטור מצחך יותר סאבלימינל מהצל, לא? (סתם, ערוגה, נראה לי שהבנתי את כוונתך :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הרעיון של במשפט אחד כפרומו לסיפור! אשקול לאמץ, אם אי פעם יצא לי בטעות סיפור :-) [ליצירה]
- [ליצירה] נכון [ליצירה]
- [ליצירה] יש כמה רעיונות יפים מאוד. אני כבר רואה אילו מטבעות לשון הולכים לצאת מכאן - "לרקוד כל הדרך אל התוספתן", "נחצה את בקרת האיכות כשנגיע אליה", "הי, מגניב". [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכולם. באופן לא שגרתי, אבאר מעט את השיר. כל אחד יכול להבין אותו כרצונו - וכך אני מבין אותו. השיר מתחיל במבול, וממשיך באירוע המבשר את שוכו. היונה שמביאה את בשורת הנחמה לובשת מדי דוור; עלה הזית שבפיה מתחפש לבשורה של אהבה. שתי השאלות והתשובות הראשונות מעידות על מבול רגשי של הדובר. הן סתומות וקצרות; יש בהן משחק מילים, אבל לא תשובה פשוטה ואמיתית. הן מעידות על בלבול ותהייה. לפתע מגיח הדוור. הוא בסך הכל בא להניח מכתב בתיבה; אולם הדובר מתגלה כנואש כל-כך למצוא תשובה אמיתית לשאלות שמסעירות את עולמו, עד שהוא מחפש תשובה אצל הדוור שבא אליו. כך יוצא שהדוור הוא איש בשורה בשני מובנים: הוא מביא בשורה פיזית של אהבה - מכתב, ובשורה נוספת, בדמות תובנה לגבי האהבה. לאחר השאלה המפתיעה מצד הדובר, הדוור תמה. הוא עונה לשאלה בתמימות, מנוקדת מבטו המצומצמת: ללא אהבה, לא תהיינה בשורות של אהבה, ולכן לא תהיה תעסוקה לדוור. מכאן שצריך אהבה. הדובר, לעומת זאת, מבין את תשובת הדוור ברובד עמוק יותר: אהבה היא הסיבה להתמיד וללכת בשביל, כלומר אהבה היא האנרגיה המניעה את החיים. הוא מחייך לעצמו. וידע כי קלו המים. לראשונה האהבה אינה תמוהה בעיניו, כלומר, יש בשבילו דבר תמוה מאהבה, וגם - יש בשבילו דוור תמוה מאהבה. [ליצירה]
- [ליצירה] מעבר ליופי הויזואלי, אפשר למצוא בזה עומק, אולי ביטול היוצר לעומת האמצעי, ביטול הרעיוני לעומת הטכני? (מתוך הניגוד הבולט בין הנוצה הצבעונית ליד האפרפרה, שגם נמחקת). [ליצירה]
- [ליצירה] אתה באמת מינימליסט מוצלח. יש כאן לא מעט דויי-משמעויות; מי צריך בידור, אל מה קופצים, ועל מה הגועלד. והכל דחוס. יופי של שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון טוב. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מופשט וערום, ויפה מאוד כך. [ליצירה]
תגובות