ראיתי אותך,ישבתי לצידך
הלכתי איתך,ניסיתי לגעת
אך דמינו לשני סלעים
שמפל מפריד ביניהם
רציתי שנהיה ונחוש
רציתי שנזרום
כמפל המים עצמו
סוער ברגש
נופל אל תוך
נהר שוצף של אהבה
בדרכו אל ים האינסוף
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
---
כל אחד עובר את זה, וגם מבנה השיר מעיד על כך:
בתחילה יש את הסיעורין, המילה שסותמת את צינור המוזה נפלטת ובעקבותיה מילים נוספות ושטף אדיר של רעיונות עד הגדר שעוצרת :-)
חינני כתמיד :-)
[ליצירה]
יש גם משהו טוב בלבד. ההתכנסות הפנימית, החופש חוסר התלות.
אהבתי את החלוקה לאני ואתה . כל אחד נוטל את עולמו איתו ומותיר את השני.
מעניין מה תהיה נקודת המבט של זה שנותר לבד ואיך יכתוב את שירו
תגובות