ראיתי אותך,ישבתי לצידך
הלכתי איתך,ניסיתי לגעת
אך דמינו לשני סלעים
שמפל מפריד ביניהם
רציתי שנהיה ונחוש
רציתי שנזרום
כמפל המים עצמו
סוער ברגש
נופל אל תוך
נהר שוצף של אהבה
בדרכו אל ים האינסוף
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
ובכן
בין השיטין ניתן למצוא את הסובטקסט המעלה פרשנות פואטית כדלהלן:
ניכר כי היו אלו שני אנשים מבוגרים שחיפשו מעט נחמה ונועם בחייהם ולכן עברו לגור ביחד לאחר שבני זוגם האחרים עזבו אותם.
כל אחד נשא עמו/הביא עמו מטען כבד מן העבר, אך במקום להניח אותו מאחור, הם פשוט פתחו אותו האחד בפני השני ובכך נפתחה תיבת פנדורה של ריב ומדון כשמטען לבו של הגבר מאיים לעלות על גדותיו.
האיש ביקש בסך הכל לארוז את המטען עם חפצי העבר ולעזוב עמו...
[ליצירה]
גילי מוריה שלום רב ולילה טוב
אני לא מצפה לתגובות כלפיי. אני מצפה להחייאת שיח היוצרים כאן באתר. אם לא נגיב ליצירותיהם של האחרים (פידבק) האתר יהיה משעמם וללא אינטראקציה וזה חבל. ואני מנסה לשנות זאת
[ליצירה]
---
משעשע... מלוקק.. :-)))))))
אגב- שמת לב שלכל אישיות בכירה או חבר כנסת או מפקד בצבא יש באופן אוטומטי פמליה ספונטנית שמלווה אותו לכל מקום כמו צל?...
תגובות