גליך ומשבריך
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] גם אני הבנתי שזו ישיבת ההסדר בנוה דקלים. אהבתי את 'המים הזידונים' של יו"ש. [ליצירה]
- [ליצירה] מכל ההצעות, אני בעד כנרת טירקין אך התחושה שקיבלתי מן התמונה הייתה להמשך השיר: אך אף על פי כן, רק אליך צעקתי. ובתמונה- אין עוד כוח לצעוק ואין בשביל מה- הגלים מטביעים זה מכבר, ותפילותינו... אהבתי כל כך, והתחברתי כל כך, והרגשתי שזה ביטא את תחושתי כל כך, וזה שוב העלה לי את הדמעות האין סופיות. תודה. כל כך תודה. גם אם לא לזה היתה כוונתך. [ליצירה]
- [ליצירה] זו הישיבה נכון? אני הייתי קורא לזה אולי מציאות. צונאמי. או אולי גל עיני ו(לא)אביטה. [ליצירה]
- [ליצירה] טביעת הניצוץ האחרון של הציונות. יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] גליך ומשבריך. [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת אכן תתן נפח לתמונה... "מים גנובים ימתקו"? (משלי ט', י"ז) האופטימיות... תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] למה אופטימיות?? אני דווקא חשבתי שזה פסימי. [ליצירה]
- [ליצירה] הצעת שם הצעת שם.... --- כריש בים!!!! תיברחו.... (-: [ליצירה]
- [ליצירה] אזי עבר על נפשנו המים הזדונים ): [ליצירה]
- [ליצירה] מעשה ידי טובעים, ואתם אומרים שירה????!!!" :)) [ליצירה]
- [ליצירה] אני נהניתי מהאפקט של המים העקומים גם ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] חבר'ה, אתם בכלל לא הבנתם את שמואל... הוא לא טוען בכלל שהדיקטטורה של הקומוניזם היא מוסרית. אלא שבעיני מר ירושלמי,היא מוסרית יותר משיטות המשטר האחרות מכיוון שאינה מ ת י י מ ר ת להיות מוסרית, ועל כן לפחות אינה עושה שקר בנפשה, בניגוד לדמוקרטיה המתחזה... (אגב, צ'מעו קוריוז - עכשיו כשכתבתי "דמוקרטיה" - בלהט התקתוק לחצתי על מקש מיותר וכתבתי "דמוןקרטיה".. שמואל - הרווחת חינם רעיון לכותרת של השיר הבא, אבל אני מבקשת אחוזים מהתמלוגים. (של ההוצאות באנטארטיקה..) [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין. אני נוטה לחשוב שכשאתה פצצת מימן באופן טבעי, אז אתה לא צריך להשתולל ולסעור. השמש לא צריכה להראות לעולם שהיא שמש, היא פשוט מה שהיא, ואין חשש שמישהו יפספס אותה. הירח, לעומת זאת, בגלל שהוא רק חיקוי חיוור, צריך לעשות דאווינים. *הערה קטנונית: צ"ל "תעז" ולא "תעיז" כתיבה טובה. אני מתלבטת אם המבנה מוסיף לשיר, או שהוא סתם גימיק - מציעה לך לחשוב על זה. [ליצירה]
- [ליצירה] אמילי יקרה, אני חולקת עלייך כאן. העצות שלך מועילות מאד למי שמוכן לקבל אותן, ולנצח אנגנך בפירוש מוכן לשמוע דעות של אחרים. ואם מדברת בדמעות לא מסכימה עם הצעתך, אז אולי יש מקום לפתוח דיון על מקומה של היצירה, או על עדיפות הכתיבה הספונטנית לעומת המחושבת ולהפך, ולהחכים כל אחד מהסתכלותו של האחר. למה לחסוך מאיתנו את חוכמתך? --------------------------------------------- והערה כללית לכולם, בתקווה שיימצא לדברים הד: כאן באתר, ביקורת פירושה מחמאה. כאשר מי מהקוראים מעלה הצעות\הארות שעשויות לדעתו להועיל לאחר, הרי זה משום שהוא מאמין שהכותב הוא בעל כשרון שיכול להשתפר ולקבל כלים נוספים לכתיבה. יותר מזה: העובדה שקורא השקיע מזמנו וממחשבתו על מנת להגיב לכתיבתו של האחר,להצביע על הנקודות הטובות ועל אלו שראויות לשיפור, אין מחמאה גדולה ממנה. [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי משהו שכתבתי, לפני שנתיים ויומיים בדיוק. ברשותך: [ליצירה]
- [ליצירה] מרגישה מוזר מתחת לכל הגדולים שמעלי.. אבל רק רציתי להגיד שגמני אהבתי. מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, כתיבה מקסימות ומטאפורות נהדרות. את השורות הראשונות אהבתי מאד. בהמשך הטון השירי קצת אובד, אבל הכתיבה עדיין בהירה ויפה. ("להתכרבל בתוך סופה" - דימוי נהדר.) שתי השורות האחרונות הרגישו לי קצת תלושות, ובעיקר מנוסחות ברמה נמוכה בהרבה משאר השיר, לדעתי שווה להשקיע יותר בסיום. בהצלחה, שמחתי לקרוא את השיר הזה! [ליצירה]
- [ליצירה] באת לי בזמן... אשוב מאוחר יותר - אחרי המבחן בסטטיסטיקה, (מחר!) לתגובה מפורטת יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכולכם על התגובות, ובפרט לאמילי על ההמלצה. אמילי - אני בטוחה שיש לך גם ביקורת בונה להחכימני בה - אשמח מאד לקבל אותה. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אני אגיד את זה בפשטות, ובצורה הכי עדינה שאני יכולה: לך לעזאזל. עכשיו, אחרי שנרגעתי: בבתים האחרונים יש אמת. אבל הבתים הראשונים לא ראויים לשום תגובה מלבד זו שהגבתי לעיל. [ליצירה]
תגובות