אכן עוד יצירה הראויה למבט נוסף!
ואיש איש עם דמיונו האישי יראה בה: את הטוב או הרע, אל אשר מוחו יובילו אליו.
יצירה טובה מאד מלאת אסוציאציות ובזה כל יופיה.
נהנתי תודה: חיים
קפץ לי לראש קטע מהספרים הנפלאים של דאגלס אדמס, על האיש שגר בבית שבנוי הפוך (הרהיטים בחוץ, הגינה בפנים...) כי הוא "מחוץ לבית המשוגעים" (כלומר, העולם).
השילוב בין דקל וחומות בטון גרם לי לחשוב על מאורעות הקיץ האחרון...
[ליצירה]
אכן עוד יצירה הראויה למבט נוסף!
ואיש איש עם דמיונו האישי יראה בה: את הטוב או הרע, אל אשר מוחו יובילו אליו.
יצירה טובה מאד מלאת אסוציאציות ובזה כל יופיה.
נהנתי תודה: חיים
[ליצירה]
אהבתי מאוד
קפץ לי לראש קטע מהספרים הנפלאים של דאגלס אדמס, על האיש שגר בבית שבנוי הפוך (הרהיטים בחוץ, הגינה בפנים...) כי הוא "מחוץ לבית המשוגעים" (כלומר, העולם).
השילוב בין דקל וחומות בטון גרם לי לחשוב על מאורעות הקיץ האחרון...
[ליצירה]
לדעתי יש כאן יותר משיר ילדים.
הסוף מצוין.
ההתחלה קצת... יותר מדי. אפשר לקצץ בקלות כמה שורות. (סודה של השירה, בעיני, הוא התמציתיות.)
ואת הכותרת ראוי להחליף בשם מתאים יותר. ואם אפשר, כזה שנותן זוית אחרת לשיר.
[ליצירה]
בתש יקרה, הכוונה היא למהפכה הקומוניסית הגדולה בתולדות האנושות שעומדת לפרוץ מחרתיים. מה, לא שמעת על זה? לא הדביקו אלפי סטיקרים על המכוניות של השכנים שלך? לא ראית את הפליירים? לא ראית את הפגנת הענק? טוב, אני לא יודעת אם היתה הפגנת ענק. אני מניחה שגודלה של ההפגנה שווה לגודל של שמואל...
וכן, הוא כבר כתב על המהפכה הזו כבר כ-700 שירים, ועדיין לא הצליח לכתוב משפט אחד הגיוני.
[ליצירה]
יש כאן הרבה ייאוש שמתחבא מתחת לקליפה הדקה של המילים.
לענ"ד היה אפשר לפתח יותר, כי השיר הזה נגמר כל כך מהר עוד לפני שמספיקים להרגיש אותו.
"בראשיתיותה" בסדר גמור, אבל "יללות הנחשים" דווקא לא כל כך מסתדר.
מה שברור זה שיש לך כשרון.
[ליצירה]
[ליצירה]
גם לי. ברור שהנושא הוא פרשת "אשת יפת תואר", אולם קשה לי לפענח מיהו הדובר ואל מי. על פי הסוף נדמה שהאישה היא הדוברת, אולם זה לא מסתדר תחבירית עם ההתחלה.
[ליצירה]
יופי.
את יודעת, תמיד מרגש אותי להסתכל על ילדים קטנים שלומדים ללכת.
מנסים ונופלים ושוב נעמדים ונופלים אחרי צעד אחד או שניים, וממשיכים לנסות הרבה אחרי שאנחנו כבר התייאשנו...והם תמיד מצליחים בסוף. עוד לא פגשתי את הילד שהפסיק לנסות ללכת רק בגלל כמה מאות נפילות..
זו בערך אותה הנאה שיש לי עכשיו, מלעקוב אחרי השירים שלך. איך את לומדת להתגבר ולהתמודד, לומדת ללכת בעצמך.
וחוץ מזה, ש"ניצוצות תקווה ותכלת" זו שורה מקסימה.
בהצלחה!
[ליצירה]
מתקרבת - מסכימה איתך.
אודיה - המסר הוא לא שצה"ל וההתישבות אויבים.
המצב הוא שיש קונפליקט ברגע זה - מצד אחד אנחנו נורא אוהבים את צה"ל, מתגייסים לצה"ל, מעריצים את צה"ל ומצד שני, פתאום צה"ל הופך למשהו שעומד מהצד השני, רמת ההזדהות בהחלט יורדת בתקופה האחרונה.
ולכן קראתי לזה "עימותים", (למרות שאני לא בטוחה עכשיו אם זה השם המתאים) כי עכשיו, כשכל יום אומרים בחדשות "בעימותים בין כוחות צה"לובין המתנחלים.." יש את העימות הפנימי הזה.
ותודה לכולכן
תגובות