.JPG)
עיניים7
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה. התמונה קצת לא מפוקסת, אבל מרשימה.. (גם העיניים, ממש יפות וחודרות) [ליצירה]
- [ליצירה] איפה הדוקרנים של הנינג'ה? לא זה כבר יפה. למעשה איני מבין בצילום....... חיים תודה [ליצירה]
- [ליצירה] כעת בכל הרצינות: שתי יצירותיך עלו היום על מירב היצירות הכתובות אשר בין ה-35 האחרונות. אפילו שניתן לראות שביימת את שתיהן אם הזום וכל שאר התגובות. אינני יודע בדיוק באם אתה כל כך טוב או שהשאר כה ג.... אבל זה באמת לא חשוב. יצרתה שני מצבים מיסטוריים המחיבים מחשבה, ובכך כבר השגת את שלך. אהבתי את שתיהן כי יפות הן... תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] פייי!! איזה מבט, איזה עיניים! הם אומרות הרבה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון טוב וקומפוזיציה מעניינת. חסר קצת פוקוס. [ליצירה]
- [ליצירה] עיינים מדהימות זווית מושלמת אם הייתה חדות טובה זה היה מושלם! תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] התמונה יפה מאוד אבל היא יותר מידי מזכירה את התצלום המוכר של הילדה מאפגניסטן (אם אני לא טועה)... יודעת למה אני מתכונת? בקיצור יש לי בעיה של מקוריות אבל השאר-מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת צונזרה (למה, דרך אגב?) אז אני כותבת פה - זו טיוטה, ועל כן היא מצפה נואשות לביקורות ותגובות. תודה מראש [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד ויפה. נכנסתי בגלל השנינות שבלהמליץ על יצירות של עצמך... במלוא האוביקטיביות.. [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר: כ הדמיון היא קיצור של "כמו". כלומר - היא תתאים לדימויים. "כש", הוא קיצור של "כאשר" - כלומר בתיאורי זמן. "כאשר רוח נושבת" שקול ל"כשרוח נושבת". "ש" לבד הוא סיפור מורכב יותר. למעשה זהו קיצור של "אשר", והוא נועד להרכבת משפטים. בד"כ על מנת להבהיר דברים. לדוג': הלכתי אל החבר שהזמין אותי. אין מדובר בזמן (הלכתי אל החבר כאשר הזמין אותי" אלא במתן מידגע נוסף על החבר - הוא הזמין אותי. כך, לדוג' בתגובה שלך צ"ל: "פעם גם אני כתבתי הרבה עם כ' עד |ש|לימדו(<-כאן הש במקומה) אותי כאן, |ש|צריך (<-גם כאן) להשתמש ב כ' רק (כ)שזה בא לדמיון אך (כ)שאתה בא להמחיש משהו שהוא אמיתי אין צורך להשתמש ב - כ'... [ליצירה]
- [ליצירה] החריזה לא מושלמת, אבל זה נסלח, בהתחשב בעובדה שהקפדת על בתים שלמים עם אותו חרוז - מרשים מאד. נהניתי מהתיאור הציורי בבית הראשון, בהמשך נדמה לי שהפזמון נחלש, גם ברמת ההקפדה, גם ברמת הדימויים שנעשו פחות עשירים ויותר בנאליים. באופן כללי נדמה לי שעדיף להיצמד לתיאור של הארץ ולא להיגרר לתיאור של יושביה. (כלומר להמשיך עם "זוהי הארץ" ולוותר על "כאלה אנחנו") בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב יפהפה, אבל עשה לי משהו קצת אגואיסטי - זה כאילו את אומרת שהיא היתה צריכה להישאר דתיה בהגדרה גם אם בלב היא לא - בשביל שהמשפחה לא תפגע. וזה לא נכון, כי גם אם המשפחה נפגעת התשובה צריכה להיות לא "איך את עושה לי את זה" אלא תשובות אמיתיות ונסיון לפתור את הבעיות שהביאו אותה לזרוק הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] רדף - גם אני משנה מילים. אבל כשיש לי סיבה. והקורא _מבין_ אותה, ולא רק מהרהר:"הו, כמה מרשים. יש כאן אקספרסיוניזם הגירתי המתבטא בדסטורציה לירית, כמה חבל שאני לא מבין את משמעות הביטוי "קרבות,הבלתי – פוסקייה",אך זה ללא ספק, מעניין ביותר". ואגב, שמואל משנה את הדקדוק העברי כרצונו גם בהודעות סתמיות, ולא רק בשירתו. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ציור? אני חשבתי בכיוון של תמונה שעברה עיבוד ממוחשב.. [ליצירה]
- [ליצירה] לא רואה שום דבר חוץ מאיקס אדום על רקע לבן. אוף. [ליצירה]
- [ליצירה] בוא'נה, עשית הסטוריה. במכה אחת הסכמתי גם עם דב וגם עם שי, וזה ממש לא קורה הרבה.. לא מתיימרת שהבנתי הכל, אבל מה שכן- גרם לי געגועים לספריות ישנות וחשק לארוחה בתמול-שלשום.. הבית האחד-לפני-אחרון - נהדר. אבל בבית האחרון לגמרי הלכתי לאיבוד. ): [ליצירה]
- [ליצירה] על מה מדברים גלי הים על מה הם חושבים כשהם גואים בקצב וכשהם נוסכים רוגע ושקט האם הם חושבים על האדם והאדם נסער כמו גלי הים --->לא הבנתי מה ראית להתחיל את הבית בו' החיבור. רגשותיו מתערבבים עם המציאות ומאורעות אשר פוקדים את תקופות חייו עולים, יורדים, שוטפים ופוצעים. גלי הים מגיעים אל החוף וכאב האדם צורב עד הסוף -->אם בתוך שיר שלם אתה חורז רק שתי שורות ראוי שתהיה לכך סיבה. לא מצאתי אותה. האדם עומד ומביט אל הים נסער ונפעם מהמיית גליו והאדם האם ישבר מול הגל הסוער -->כנ"ל. ו' החיבור מיותרת. והאם גל גואה ישבור את האדם איך הים הגדול סוער בתוך לב האדם פנימה ומאיים להציף את חייו הים והאדם כאחד הם מנוחה אינם נותנים לעצמם האדם עומד אל מול פני הים והים מושיט אליו ידיים באופן כללי לקחת רעיון נחמד, אבל שוב: רעיון מוכר. ושירה ראוי לה שתחדש, שתיתן אמירה אישית ויצריתית של הכותב. וגם בתוך השיר עצמו החזרות המרובות על הרעיון המרכזי אינן תורמות אלא להפך. (ככל שהרעיון מובע בצורה תמצתית ומינימליסטית יותר - הוא חזק יותר) [ליצירה]
תגובות