אני מתרגמת את דברי לוגן, מתוך הנחה שלא תכעסי:
הופעת פתאום
מתוך ענני
ערפל,
הטוב עלה
התחזק.
אנא השאר.
בזכותך
א נ י
שלמה.
ההצעה של לוגן, מעניקה גובה לשיר, והוא לא נותר במקום אישי בלבד, כי אם נפרש אל הטוב והשלמות הכללית. ה"אני" בסוף מתבקש.
[ליצירה]
אני מתרגמת את דברי לוגן, מתוך הנחה שלא תכעסי:
הופעת פתאום
מתוך ענני
ערפל,
הטוב עלה
התחזק.
אנא השאר.
בזכותך
א נ י
שלמה.
ההצעה של לוגן, מעניקה גובה לשיר, והוא לא נותר במקום אישי בלבד, כי אם נפרש אל הטוב והשלמות הכללית. ה"אני" בסוף מתבקש.
[ליצירה]
:)
קצת מפריע לי שהמילה תודה חוזרת כל כך הרבה פעמים... ברור שהיא העיקר ומבינים את זה גם מהכותרת של השיר.
אולי תנסה להשאיר אותה רק בתחילת השיר ובסופו...
הרעיון בכלליות ממש יפה וזה באמת משהו שלפעמים אנחנו לא עושים מספיק... להודות...
[ליצירה]
:)
חמוד מאוד!
מזכיר לי את עצמי... רק שהרבה פעמים המחשבה על הליכלוך שנדבק לרגליים מזה מונעת ממני לעשות את זה לעיתים יותר קרובות למרות שהייתי יכולה לחיות מצויין גם בלי נעליים, סנדלים, כפכפים וכו'...
עזוב אותך מאחרים... תהיה נאמן לעצמך :))
[ליצירה]
תודה :)
אמן, באמת שנזכה לראות בבניה ושאפילו ניקח בה חלק...
מצלול, האבנים השלמות לא אומרות כלום בשיר כי במציאות קשה לי לראות את החורבן דרכן, אבל גם הן חרבות.
הן החורבן הראשון, שקשה להתחבר אליו כי לא ממש היינו שם שזה קרה, אבל עדיין אנחנו מרגישים בחיסרון...
מקווה שזה קצת יותר ברור :)
[ליצירה]
תודה יקירותי :)
כן, לצערי זה מוכר...
יותר מוכר זה שהאיש של הצילום אומר לך לא לזוז וחמש דקות הוא משאיר אותך ככה בזמן שהוא מדבר עם איזה אחות שנזכרה בדיוק עכשיו להגיד לו משו.
יופי, אני רואה שיש עתיד לסוכנות העצמות שלי :)
תגובות