קול דמי אחיך צועקים
אֶניָה זוק
-
10% ממה שקורה בחיים אינם בשליטה. 90% הנותרים זו התגובה שלנו לאותם 10%.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לוגן, כשחשבתי על השם "וסופה אליו לשוב", מה שעמד לנגד עיני היה המשפט "כי מן העפר נוצר הוא וסופו אל העפר לשוב". כיון שהסוף הוא ידוע, כתבתי אותו מההתחלה. [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד פשוט, מדוייק וכנה. אהבתי. או בשפת עמינו המתתחדשת like [ליצירה]
- [ליצירה] ברוך שובך! משקל השיר חביב עלי, וכן גם המילים, אך כוונת השיר נסתרה מבינתי שלא באשמתך. על כן הואל נא בטובך לגלות את צפון ליבך, הסבר כוונתך למתקשים בפעם העשרים [ליצירה]
- [ליצירה] כך בודאי היה גן עדן כשאדם וחוה גורשו...אוף. הכתיבה בלתי רגילה [ליצירה]
- [ליצירה] הישר לאהודות... הראי"ה כתב על כך שהסיבה לבלבול בין האני האמיתי ל"שלי" הוא בשל חטא קדמון: חטא האדם הראשון וחטא הארץ וכו': "ואני בתוך הגולה, האני הפנימי העצמי, של היחיד ושל הציבור, אינו מתגלה בתוכיותו רק לפי ערך הקדושה והטהרה שלו, לפי ערך הגבורה העליונה, הספוגה מהאורה הטהורה של זיו מעלה, שהיא מתלהבת בקרבו. חטאנו עם אבותינו, חטא האדם הראשון, שנתנכר לעצמיותו, שפנה לדעתו של נחש, ואבד את עצמו, לא ידע להשיב תשובה ברורה על שאלת אַיֶךָּ, מפני שלא ידע נפשו, מפני שהאניות האמיתית נאבדה ממנו, בחטא ההשתחואה לאל זר. חטא ישראל, זה אחרי אלהי נכר, את אניותו העצמית עזב, זנח ישראל טוב. חטאה הארץ, הכחישה את עצמיותה, צמצמה את חילה, הלכה אחרי מגמות ותכליתות, לא נתנה את כל חילה הכמוס להיות טעם עץ כטעם פריו, נשאה עין מחוץ לה, לחשוב על דבר גורלות וקריירות. ...וכה הולך העולם וצולל באבדן האני של כל אחד, של הפרט ושל הכלל " אוה"ק ג עמ' קמ' [ליצירה]
- [ליצירה] אם כי לא ברור שאני מבינה לגמרי את כוונתך, אני מרגישה חיבור לדברים - מהמקום בי, בו הם נוגעים. [ליצירה]
- [ליצירה] איני יודעת אם זו רק אני וכל מה שסובב אותי, אבל החוש אומר לי שהמחלה והמוות מרחפים כאן, ולא המוות של מכובדנו מהתנ"ך... [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך אמת שזה כואב [ליצירה]
- [ליצירה] יפיפה. חבל שבימינו לא מוקדשים 4 פסוקים למלחמה... [ליצירה]
- [ליצירה] ממממממ...מצלצל כמו משהו מוכר...עולה מן האוב. העלית בי זיכרון ישן שכבר כמעט הלך לארץ נשייה. תודה. הוא אחד מאלה שאסור לשכוח, על תקן "חטאי נגדי תמיד". [ליצירה]
תגובות