הייתי כפי שאני
לא הפכתי אחר
נותרתי במקום שבתי
כה בודד ועגמומי
לרגל זה היובל
אני עובר לאחר
להעביר חיי
בנופי דקל וטורקיז
כחלק מן הנוף
כאדוות גלים רכים
כסלע שונית אלמוגים
צופה אחורה בזמן
בעיניים עששות
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
ירוק יכול להיות כסמל לצמיחה כהתחדשות הצומח לעת רדת הגשם, אך מאידך ירוק יכול להיות גם צבע קר של מחלה (יֶרקון)
שמתי לב כי העיניים ירוקות והירוק נשפך מהן אל תוך השיער ומשם מטה מטה, גוון הצהוב משהו גם הוא נראה לעינינו.
[ליצירה]
---
נעמה לי תגובתך כמחוז מפומלנגה הגובל בארץ סווזילנד במזרח ובגאוטנג במערב, אלא שמפלי הניאגרה נמצאים ביבשת אחרת ואני מסתפק במפלי ויקטוריה.
ולגבי דמיקולו, קבל זאת במסר האישי
[ליצירה]
שיר תיאורי ועשיר המתאר את פחדי האנוש וכלימתם הנלפתים זה בזה. אך העיניים יוצרות פשטות ושמחה.
צבעוניות ופיוטיות ב"נלפתו האותיות באבני הקיר" המזכיר או מרמז על הכותל או על קירות היכל התפילה.
אהבתי