אהובתי
בכרמי ענבי השבט
מסתתרת בינות לקנוקנות
עיניה חומדות בורקות
ואני אותה מחפש
אהובתי
יוצאת בינות לשריגים
מול עיני הכלות
רוקדת ומחוללת דבקה
קרבה אלי בלאט
ואני
אותה אקח משם
על גב סוסי
אל בית שבטי
לפני שתיקח אותי..
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
בעצם ביקרנו שם לפני חודש, היה שם שולחן ריק וכשעברנו הוא ישר הציע לנו לשבת ומילא אותו בכמה צלוחיות של מלפפונים מתפצחים פריכים ופיתות וסחוג פלסטיני וחילבה,
ישבנו עיינו בתפריט, אברהם לבש חולצה של "גוש שלום" והביא מג'דרה מפתיעה בטעמה הנמס, איסמעיל הביא קובות מלאות בשר חום אדום כזה, אחר כך אכלנו קישואים (כרעא בקושי) ממולא בגרגירי תירס צהובים ו נימוח בפה היה שם גם בצל שלוט ממולא באורז עירקי אסלי, איסמעיל חייך כל הזמן ואמר שהוא בוגר קורס של תדמור ובוגר קורס הבישול של יאסר במוקטעא.
אחר כך הגיעו המנות העיקריות: לשון בקר ברוטב לימון עם נענע, זה היה קצת אנמי, אבל היו שם ריאות צלויות ברוטב עגבניות וסטייק פרפר שעף לו כמעט מהמגש והיה חרוך מעט.
לסיום השארנו שם 150 שקל, היה שיגעון
[ליצירה]
[ליצירה]
מקסים
מניצן לעץ
מזרע לפרי
מלא כלום לכל הכל
[ליצירה]
אפשר לומר כי ציורייך הם שירה!
ממש מזכיר שיר שכתבתי לפני שנתיים בערך:
רץ אל המלכה -אביב וסתיו
---------------------------------
הבקעת שורות, מילים
צעדת ודילגת לאלפים
הבקעת, זרמת, פילחת
אצלה נותרת רץ שחור.
עבורה נותרת במשבצת
וכשעשית צעד לכיוונה
הורדת מן הלוח.
וזה נמשך כבר שנים
על אותה משבצת כניסה
הכניסה אל ארמונה
של המלכה הלבנה.
כשביקשת לפנים משורת
ועלית משבצת נוספת
נדחפת על ידי הפרש
נפלת לשלולית
והוכתמת והתלכלכת
נותרת טוראי פשוט
צועד, דורך במקום
בוטש את קרקע הלוח
מקלל בפה כואב
אוכל את הלב.
תגובות