אהובתי
בכרמי ענבי השבט
מסתתרת בינות לקנוקנות
עיניה חומדות בורקות
ואני אותה מחפש
אהובתי
יוצאת בינות לשריגים
מול עיני הכלות
רוקדת ומחוללת דבקה
קרבה אלי בלאט
ואני
אותה אקח משם
על גב סוסי
אל בית שבטי
לפני שתיקח אותי..
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
----
הם כל כך שמנים מעונג
שאם תירי בהם כדור בעכוז
הם לא ירגישו שירו בהם,
הם לא יותר מוכשרים
ממני או ממך
אבל בכל זאת הם שם
בעזרת פרוטקציה
של בן דוד
של סבא
של השכנה
של שולה
שגרה ליד
סבא גרונם
אי שם
בקוצק
[ליצירה]
ברוח נפנף...
אני זוכר שלקרובי משפחה שלי היה שכן שקראו לו נפנף והוא היה מחלל שבת וגר קומה מעליהם. והם היו חרדים.
פעמח'ת אחד מהקרובים התעצבן, לקח מקל של מטאטא ודפק על התקרב שהייתה הרצפה שלהם כשהוא מצעק:
"נפנף נפנף! גויים - מחללי שבת!"
ואולי הם היו קומוניסטים. אנא עארף? אולי הם אימצו את ירושלמי כשעלה ארצה...
הסבר אחר- ירושלמי לא זכה מעודו לנפנף על המנגל ועמי תקווה שיזכה לנפנף ולטעום ממטעמי על האש כגון קבב, שישליק, נקניקיות ומיני תרגימא אחרים שמעלים בי רעבון ותיאבון, בדרך הבייתה אקפוץ אולי לפלאפל טוב או לשווארמה על הנפנף.
תגובות