אד. אדך,
הבל פיך על שמשת החלון
ועל אף שמתחתי על נקודת המצאותך
סימן חיים
הולך ונעלם.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] צחית היקרה, שתי השורות הראשונות הן מפתח להבנת השיר. עליהם הוא מתבסס. הם ה"עצמימים". זרימה? אין הכוונה בשתי השורות הראשונות כי הן כמעין כותרות בפני עצמן. הזרימה - גוף השיר- בהמשך. [ליצירה]
- [ליצירה] ////// הזוהי התערוכה של מרלין מונרו במגדלי עזריאלי? אם לא, אקרא שוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון: מגפיים כזכר!!!!! עברית רבותיי! עברית. [ליצירה]
- [ליצירה] ענק!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מזל טוב על שירך החדש באתר. מי יתן ותתפתחי, תפרחי ויהיה זה מקור ביטוי פנימי נוסף. מאחל הצלחה בהמשך . [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אמילי. אנכס את זה התיקון:) [ליצירה]
- [ליצירה] אני יכול לומר שאני מבין שסגנון זה מביא את הקורא לקרוא ברצף, עם הפסקות במקומות הנכונים- בדיוק איך שהיוצר רוצה. נכון? מה גם שזה יותר זורם מאשר "לרדת שורה" עם העין. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה [ליצירה]
- [ליצירה] הדיכאון- אין הוא מבזה את היפה ונעים הוא מקטין ומצמצמם. מעצים את השחור ממרר (ממראר) את הקיים ומוסיף נופח התקמטות. כשכל זה עולה על כל דמיון נופח ונוסק. נופח ועולה השמיימה. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב שעצרת. [ליצירה]
תגובות